בארבעת השבועות שחלפו מאז הטבח של 7 באוקטובר נרשמו שורה של מקרי התבטאויות פומביות של ערבים אזרחי ישראל - שחקנים, עובדים במערכת הבריאות, ועוד - שכללו תמיכה בחמאס ובטרור. משטרת ישראל מטפלת בהם ביד קשה: אם בעבר אירועים כאלה היו עוברים לרוב ללא כל התייחסות, הפעם תומכי הטרור נעצרים ומצולמים כשהם אזוקים על רקע דגל ישראל או המנון העם היהודי. אבל זה לא מספיק - וכדי שניתן יהיה לטפל בהם ביד קשה אף יותר, שרק תסייע למרביתם של ערביי ישראל שמעוניינים לשמר את הדו־קיום, יש להבין את שורשיה של התופעה.
לאחר הגירוש מגוש קטיף בשנת 2005 הכריז ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט על תוכנית המשך להתנתקות - תוכנית ההתכנסות. לפני זה היו האינתיפאדה השנייה, חומת מגן, אוסלו, פרעות אוקטובר ועוד. רצף האירועים הזה לא קרה בתנאי מעבדה, באופן מבודד מן העולם, ובין מי שהושפעו רבות מן הדברים היו גם ערבים אזרחי ישראל. ככל שמדינת ישראל העמיקה את קשריה עם הרעיון והנרטיב הפלסטיני ונתנה לו לגיטימציה, כך היו בין ערביי ישראל מי שהרגישו לגיטימציה מוגברת להזדהות עם החזון הפלסטיני. אחרי ההכרזה של אולמרט כבר ניתן לכך ביטוי רשמי מסוים, במסמך שפירסמה ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל. שמו של המסמך היה "החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל", אך מדובר היה בתוכנית שכופרת לחלוטין ברעיון של זכותו של העם היהודי למדינה יהודית בארץ ישראל - שאותה הם מגדירים כ"תולדה של פעולה קולוניאליסטית שיזמו האליטות היהודיות־ציוניות באירופה ובמערב". בהמשך יצאו מסמכים נוספים בעלי ניחוח זהה, שהמשותף לכולם הוא שיתוף פעולה רעיוני עם תוכנית השלבים של אש"ף לשחרור כל שטחי "פלסטין" מהכיבוש הישראלי. מסמכים אלו היו, בין היתר, המניע מאחורי חקיקת חוק הלאום, והדעות שהוצגו בהם באות לידי ביטוי כעת בציוצים, פוסטים וקריאות של תומכי הטרור מקרב אזרחי ישראל.
לכן, משרד הפנים צריך למצוא את הדרך המשפטית שתאפשר שלילת אזרחות ושלילת זכויות סוציאליות לאזרחים ישראלים שמביעים תמיכה בחמאס או בטרור. אם אוסטריה אוסרת לשיר בשטחה את הלהיט הרצחני "מהנהר ועד לים, פלסטין תהיה חופשית", גם ישראל יכולה לקבל החלטה שהנרטיב הפלסטיני הוא נרטיב שמסית לרצח יהודים, וככזה - תומכיו לא יכולים להיות פה. החלטה שכזו גם תיטיב עם מי שכן רוצים לשמר ולקיים את הדו־קיום בין האזרחים היהודים והערבים בישראל, ותקל בטווח הארוך על גילויי הפחד ואי־הנוחות בין יהודים וערבים שעומדים זה לצד זה בתור לרופא או בסופר. ברגע שישראל תעביר את המסר שתמיכה בטרור היא חצייה של קו אדום, שבצידה ענישה, נתחיל בתהליך הריפוי והמסמוס של המתח הנוכחי בין ערבים ויהודים שוחרי שלום.
מה שעשו מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר בשם הנרטיב הפלסטיני הפך לאירוע משנה סדרי עולם. כשישראל תסיים את המלחמה בניצחון גדול, תעבור לקדמת הבמה השאלה כיצד ניתן לשמור על חייהם של בני האנוש אל מול הסכנה מכיוון אלה שחסרי צלם אנוש. כך, תתגלגל לפתחם של ערביי ישראל בחירה קלה מאוד קלה: תמיכה בטרור הפלסטיני או במדינת ישראל. שני הרעיונות לא יכולים לחיות יחד.
משרד הפנים צריך למצוא את הדרך המשפטית שתאפשר שלילת אזרחות ושלילת זכויות סוציאליות לאזרחים ישראלים שמביעים תמיכה בחמאס או בטרור
