"הגיעו אלינו הביתה בשעת לילה", סיפר ירון, אבא של ליאור סימינוביץ, לוחם בגדוד צבר בחטיבת גבעתי, "הסבירו לנו שליאור נפגע, שיש זיהוי ודאי שהוא נהרג. ליאור נפל בקרב בצפון רצועת עזה, חלל צה"ל. אנחנו לא מעכלים, לא מבינים. הוא היה איתנו בקשר ביום חמישי בבוקר, זה פשוט נורא".
בני המשפחה שוחחו אתמול עם התקשורת, כשהם ממררים בבכי בכניסה לביתם בהרצליה. האם יפית הוסיפה בכאב: "כל אחד אומר על הבן שלו שהוא קסם, אבל ליאור באמת היה קסם של בחור. תמיד אופטימי, חייכן, גבר מדהים. כמה חכם הוא היה, אהב מאוד את אחיו הצעיר עמרי. גם את השירות הצבאי בגבעתי הוא אהב מאוד. פעם ביומיים־שלושה ליאור היה מצלצל ומבטיח לנו שישמור על עצמו".
"הוא היה עם רעל בעיניים, מוטיבציה גבוהה, נחוש מטרה", הוסיף ירון, "הוא אמר לי: אבא, אנחנו נכנסים. נבצע את המשימה. תהיו רגועים. לצערנו הוא לא יחזור עוד, הלב נקרע על כולם".
האם יפית סיפרה: "הוא היה מאושר ששובץ לחטיבת גבעתי, הוא היה בעננים - יחידה קרבית לוחמת. השירות היה מפרך, ידעתי שמסוכן וכמובן שאנחנו חששנו, ועכשיו הלב נקרע. איזה אסון נפל על כולנו. אנחנו לא מעכלים, לא תופסים, ומשתתפים בצער המשפחות האחרות".
האח הקטן שליאור כל כך אהב, עמרי בן ה־17, הוא תלמיד תיכון "היובל" בכיתה י"א: "היינו בקשר ממש טוב, הוא היה החבר הכי טוב שלי בעולם ואני כל כך גאה בו ואוהב אותו. אני מקווה שהוא שמח למעלה".
האב ביקש להעביר מסר: "אנחנו בשעה קשה, אבל העם צריך להיות כרגע מאוחד. הבן שלי נהרג, זה הזמן לאחדות".
חברו הקרוב של ליאור, עמרי, מספר: "הוא אמר לי שאנחנו יכולים להיות רגועים. שהוא נכנס לעזה עם הרבה כוח. נשארנו בלעדיו, וזה לא נתפס. הוא היה גבר שבגברים. איבדנו חבר יקר".
רב"ט ליאור סימינוביץ יובא היום למנוחות בבית העלמין הצבאי בהרצליה. ראש העירייה משה פדלון ספד: "כאב גדול. הנוער כאן נפלא. אנחנו נלווה את ההורים והאח הצעיר שהיה קשור מאוד לאחיו הלוחם, נחבק אותם".
