אִם לַבַּרְבִּי שֶׁנִּשְׁמְטָה
בֵּין הַכָּרִית לַשְּׂמִיכָה
הָיָה קוֹל, הִיא בֶּטַח הָיְתָה שָׁרָה
אֶת "בְּלוּז הַמִּטָּה הָרֵיקָה".
הַדֻּבִּי הַנִּשְׁעָן עַל סוֹרְגֵי הָעֵץ בְּזוֹ הַסְּמוּכָה
מְחַכֶּה שֶׁמִּישֶׁהִי תַּחְזֹר לְסַפֵּר
עַל אֲבִי אֲבוֹתָיו הַדֹּב פּוּ.
בַּשְּׁלִישִׁית זְרוּקָה עַל הַמִּזְרָן
חֻלְצַת קְבוּצַת כַּדּוּרֶגֶל
אֲדֻמָּה מְאֹוד.
וּבֵינְתַיִם הָעֵט בּוֹ אֲנִי מְרַהֵט
חַדְרֵי שֵׁנָה שֶׁל יְלָדִים חֲטוּפִים,
שׂוֹרֵט אֶת הַנְּיָר
עָלָיו נִכְתָּב הַשִּׁיר הַזֶּה.
בעקבות מיצב המיטות הריקות של נחטפי העוטף. כיכר ספרא, ירושלים
