הגוף היחיד במדינה שהתכונן לתרחיש של קטסטרופה לקראת חודש אוקטובר, היה המערכת המשפטית. לקראת כינוס מושב החורף של הכנסת, היה ברור שהממשלה מגיעה לתימרון המכריע במלחמה מול מערכת המשפט. נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות צפויה היתה לפרוש ובמקומה, לראשונה מאז קום המדינה לא התכוונו למנות נשיא כששלושה בג"צים נפיצים התקרבו להכרעה. במקביל, כבר הושלם "התיק" נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. ההערכה היתה ששר המשפטים יחל מהלך להדחתה בדרך זו או אחרת. "מיארה לא נותנת לנו שירות, על כל דבר היא אומרת לממשלה לא", התקלסו בה השרים. אלא שב־7 באוקטובר התברר שלקטסטרופה האמיתית שהתרגשה על המדינה איש לא התכונן.
באותם רגעים, ניצב הייעוץ המשפטי בראשות מיארה לסייע בהחלטות הצבאיות היומיומיות, שלא לומר אפילו הרגעיות. בד בבד, הוחל להיערך להתמודד עם קטסטרופות משפטיות, שתתרגשנה על ישראל בזירה המשפטית־פוליטית הבינלאומית, המכונה "לוחמת המשפט". מיארה הקימה מיד חמ"ל מלחמה. היא הורתה לצוותה לעסוק רק בסיוע לממשלה ולכוחות הבטחון ובסיוע לאזרחי המדינה. מאז, הלשכה פועלת 24/7.
בכל בוקר נערכים בלשכת היועצת בקרית הממשלה, בתל אביב, דיונים מסביב לשעון. הם מופרעים לעיתים על ידי אזעקות, אך גם במרחב המוגן הסמוך – בעמידה – נמשכים הדיונים. העוזרים האישיים ובראשם העוזר הבכיר ד"ר חגי הרוש וד"ר יונתן קרמר מרכזים את החמ"ל. הם ממפים את האירועים שהתרחשו ואת הפניות לקבלת הנחיות או חוות דעת ומחשבים את הפניות הצפוית שתשובה להן אמורה להיות מיידית. מיארה שולטת בכל השאלות והאתגרים בסיוע "טבלאות שליטה" מסודרות. לאחר הרישות הזה, מגיע תור השיחות עם פרקליט המדינה עמית איסמן המתכלל את האכיפה הפלילית הכוללת חקירות והגשת תביעות בעבירות של הסתה וטירור. שניהם, עובדים בתיאום הדוק עם המשטרה, השב"כ ויחידת הסייבר. עד כה הוגשו עשרות כתבי אישום, כאשר רף הראיות הנדרש לשם הגשת התביעות הורד למשך המלחמה למרות הפגיעה בחופש הביטוי. במקביל, מתנהל גם מאבק בעצימות נמוכה מדי נגד מתנחלים קיצוניים הרואים הזדמנות לנצל את התמקדות כוחות צה"ל בזירות אחרות, כדי להבעיר אש.
המישנים של מיארה נמצאים בקשר עבודה רציף עם לשכתה ועם משרדי הממשלה – ד"ר גיל לימון עוסק בייעוץ לכל משרדי הממשלה וליועצים המשפטיים שלהם, בהיבטים החוקיים של מצב המלחמה והמשנה הבינלאומי גיל-עד נעם מכין חוות דעת ליום שאחרי. אביטל סומפולינסקי, המישנה החוקתית, עוסקת בדרישת מערכת הבטחון להחרפת חוקי ההסתה, אך בשמירה על הגבלת הכח הממשלתי והבטחוני, דווקא בעיתות מלחמה. בשלושת השבועות מאז פרוץ המלחמה עסקו משרד היועצת ומחלקת ייעוץ וחקיקה בהכנת לא פחות מ־150 תקנות, חוקים, והכרזות הנגזרים מהמלחמה. המישנים הכלכליים מאיר לוין וכרמית יוליס, עוסקים בהיבטים האזרחיים, כמו תקנות וצווים במסגרת הסיוע לאזרחים מפונים. נוסף על כל אלה, יש גם התייעצויות שוברות לב לגבי טיפול פרטני בגופות, סיוע לגופי הרווחה בהיבט המשפט בטיפול בילדים שנותרו יתומים, התרת צוי ירושה ועוד. בין לבין, מקבלת מיארה שיחות טלפון מקודקודי ראשי מערכת הבטחון הדורשים הכרעות בזק מבצעיות, בשאלות בעלות היבט חוקי - ראש השב"כ, שר הבטחון הפרקליטה הצבאית הראשית ושרים.
מאויבים לשותפים
אחרי שנה המוגדרת במשרד המשפטים "נוראה", מיארה הותירה את איבת ממשלת נתניהו ושריה כלפיה מאחור. "היא בין הראשונים מבין קברניטי המדינה שהבינו את גודל האירוע", אומר מקור משפטי בכיר, "היא התחברה מיד לתקדימיות שלו, לפגיעה הקשה במורל הצבא, השב"כ ואזרחי המדינה והפכה להיות פלוגה מסייעת לכוחות ולמשרדים בהם מתקבלות ההחלטות. היא גם הבינה שלא תידרש רק לעצות משפטיות בתחום הבטחון, אלא שמדובר בטיפול בצרכי מדינה המשנה פניה כהרף עין".
עתה, כאשר הדילמות המשפטיות המאפיינות את המתח בין צרכי הבטחון לבין שמירה על זכויות האדם התעצמו פי אלף מונים, כף מאזני הצדק שמיארה מחזיקה בידיה נוטה כמה שניתן למען מטרות הבטחון. שרים ופקידים בכירים המעורבים בדיונים הסודיים ביותר מרוצים מאד מתפקודה ומשליטתה בנרטיב המבצעי. "היא התירה שימוש באמצעים מבצעיים, באופן תקדימי המשאיר אבק לקודמיה בתפקיד", תיאר זאת אחד השרים, "שלא כבעבר, היא מגבה במספר מיקרים מתאימים את הפרקליטות הצבאית בהתירה הפצצת מפקדות חמאס בלי שימוש בנוהל המקובל של 'הקש בגג', כדי שמפקדי הטירור לא יספיקו לברוח. היא איפשרה משפטית את ניתוק החשמל והמים בעזה. כך גם גיבתה את הריסת הפיצריה בחווארה, שמיד לאחר הטבח, בחרה כ"פרסומת" לעסק, תמונה של קשישה שנלקחה בשבי החמאס".
גורם המשתתף בדיוני הקבינט אף מצא לנכון להכריז שהתנהלותה משביעה רצון גם את הממשלה ואת שר המשפטים יריב לוין בעצמו: "אחרי יחסי נתק ואיבה בנושא המהפכה המשפטית, הם הפכו מאז פרוץ המלחמה ל 'בסטיז'. בשלושה השבועות האחרונים הם נועדו מספר רב יותר של פעמים, מאשר בכל 9 חודשי העבודה המשותפת שלפני". שר בכיר הוסיף כי היא מאפשרת מרחב פעולה וציין כי היא " בקיאה בפרטים עד תום". אחד השיאים, נרשמו בשבוע שעבר כשכתבי המשפט שיפשפו עיניהם נוכח "הודעה משותפת לשר המשפטים יריב לוין וליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה" בה הבהירו השניים כי מדיניות הממשלה היא מיצוי הדין עם כל עבירת הסתה והזדהות עם טרור.
בבסיס ההחלטות
מיארה היא "בטחוניסטית". החל משירותה ב־8200 דרך כהונתה כפרקליטת מחוז תל אביב (אזרחי) בה ייצגה את צה"ל ואת גורמי הבטחון בבתי המשפט, השיח הבטחוני אינו זר לה. והעיקר - מיום מינויה, היא תופסת את תפקידה כ"יועצת מאפשרת", כמי שחובה עליה לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה ובלבד שהדברים נעשים על פי חוק ובסמכות.
לישיבות הקבינט ב"בור", היא מגיעה, מלווה בשני ה"אסים" שלה – יד ימינה, הפצ"ר לשעבר אלוף שרון אפק, היום המשנה הבכיר ששולט בנושא המשפטי-בטחוני על כל הניואנסים לצד איש אמונה הקרוב - העוזר הבכיר ד"ר חגי הרוש.
אתגר מיוחד בדמות המלחמה על הנרטיב העולמי דרש גם הוא את התגייסות הצמרת המשפטית. יחד עם השר לוין, הוקם צוות של הפרקליטות, השב"כ, הפרקליטות הצבאית והמשטרה לאיסוף ותיעוד חומר החקירות והראיות העולה במהלך חקירות השב"כ את אנשי החמאס שנתפסו על ידי ישראל. מעבר לשימוש המיידי בו לצרכי הלחימה בשטח, נאספים החומרים לצורך תרגומם לראיות פליליות ולצורך עריכת משפט ציבורי רחב היקף שיתעד את היום השחור ואת הסכנה הנשקפת לישראל.
רעשי רקע
למרות המלחמה, גם כעת יש עיסוק "בהטרלות" כפי שהן מכונות במערכת המשפט. "המטרילים" הם "הקליינטים" הטבעיים שטרם הפנימו שמדובר במלחמה. אחד מהם, הוא שר התקשורת שלמה קרעי שמאשים את היועצת בכך שאינה מסייעת לסגירת תחנת הטלויזיה "אל ג'זירה". פנייתו ליועצת נענתה בחוות דעת מפורטות שבסופן העניקה מסגרת, מלווה במגבלות, לאפשר זאת, בהינתן מרכזיות חופש הביטוי והמשפט הבינלאומי. אף כי היועצת ספגה את האש מקרעי, מי שמונעים את סגירת התחנה בפועל הם בכלל הדרג המדיני וגורמי הבטחון, בגלל שיקולים חשובים יותר כמו הבעלות הקטארית על התחנה. כך היתה גם התעקשותו של השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר ליצור עימות עם היועצת כשביקש להתיר לשוטרים לירות ברגלי מפגינים ערבים, במהלך שני תרחישים בטחוניים. לא עזר לבן גביר כשהוסבר לו שכבר היום, מותר לכל שוטר המצוי בסכנת חיים, לירות. מיארה התירה לו תוך הטלת סייגים. גם במקרה הזה, בסופו של דבר מי שעצר את יוזמת בן גביר היה נתניהו המסרב להעלות את הדרישה לאישור הממשלה.
שר בממשלה: "היא התירה שימוש באמצעים מבצעיים באופן תקדימי. שלא כבעבר, התירה הפצצת מפקדות חמאס בלי שימוש בנוהל המקובל של "הקש בגג" ואיפשרה משפטית את ניתוק החשמל והמים בעזה"
