חודש חלף מהשבת השחורה ואף אחד לא יודע מה יהיה בהמשך. תושבי עוטף עזה וערי הדרום חיים באי־ודאות, הרחק מהבית, ולא רואים את הסוף. יותר מאשר הם מתגעגעים הביתה, הם מתגעגעים לחיים שהיו להם פעם, לפני 7 באוקטובר. כמה עברנו מאז.
אלפי משפחות, עם תיקים ומזוודות, מחפשות תשובות. אבל כנראה שלא יהיו בקרוב. בתוך ערפל הקרב בעזה אין ודאות, וכך גם בעורף. יש לחימה סדורה עם יעדים, ולוחמים שמסתערים ומאלתרים, במטרה לנצח את חמאס. מתי ננצח? גם הם לא יודעים. ובכלל, מה זה ניצחון? אל תחפשו תשובות.
עלינו כנראה להשלים עם העובדה שתמונת העתיד לא תתבהר בקרוב, ומוטב להסתכל לטווח הקצר והבטוח. למשל, נעשה תוכנית ליומיים־שלושה הקרובים, מבלי להגזים. חשוב שלילדים תהיה מסגרת עכשיו. שילמדו קצת, שיפעילו את המוח, מסכנים ואהובים שכאלה, אלוהים ישמור מה שהם עברו. דור שורדי שואת עוטף עזה. איך הם יהיו כשיגדלו? בואו נסיח את דעתם עם קצת תוכן לימודי.
לגבי סוף השבוע הבא, נראה מה נעשה ואיפה נהיה. אין מה לעשות, חיים מהיום למחר, מקסימום מהיום למחרתיים. בינתיים נפעיל עוד מכונת כביסה במלון ונרד לחדר האוכל, למרות שאנחנו לא רעבים. נשחק קצת בלובי, משחקי חשיבה, שהמוח לא יתנוון. נעשה עם עצמנו משהו, העיקר להיות בתנועה. רק לא מסכים! די עם המסכים, די עם הרשתות החברתיות. השתגענו מהם. שוב ושוב הילדים נחשפים לסרטונים מזעזעים. מהטבח בקיבוצים, משדה הקטל במסיבה ברעים. חייבים לעשות הכל כדי להרחיק את הילדים מהרשתות הבלתי מצונזרות.
נכון, הם קצת משתגעים משעמום במלונות, אפילו מתפרעים, עושים בלגנים. זה מביך, אז מתנצלים. כל היום שלהם התהפך. ערים בלילה, ישנים ביום. זוללים ומנשנשים. מזל שהביאו את הכלבים והחתולים למלונות, הם מזכירים לנו קצת את הבית הרחוק.
ההורים גם קצת אבודים. חוסר ודאות, חוסר שליטה, ומתישהו בכלל צריך לצאת לעבודה. כמה מתח ועצבים. מי יכול לסייע ולהרגיע? כנראה שאף אחד, כי לאף אחד אין תשובות. גם כששואלים את ראש הרשות או את אנשי הצבא, הם עונים: "זה עניין של חודשים". בסדר, אבל כמה חודשים? לא ידוע. מי אשם במצב? יש כל כך הרבה אשמים, אבל כרגע זה לא נכון לחפש אשמים. יהיה זמן גם לזה. עכשיו אנחנו רוצים לדעת מה צפוי לנו.
צריך ללמוד לחיות עם חוסר הוודאות. זה המצב כרגע אצל תושבי עוטף עזה. כן, אפשר להתנחם בעובדה שבסוף הכל עובר, שזה ייגמר יום אחד, שאולי מכאן אפשר רק לעלות. נחזור הביתה, זה יקרה, נבנה הכל מחדש. אמן.