"במרכז ניהול היירוטים היה שקט, ואז הגיעו אושר גדול, סיפוק מההצלחה והתרגשות עצומה. אלו החלטות של דקות עד שניות: לגלות את המטרה, לאפיין אותה. חבר'ה צעירים, בני 20, שמקבלים החלטות אסטרטגיות". כך תיארה סרן ע', מפקדת סוללת חץ, את היירוט המוצלח בשבוע שעבר, של הטיל ששיגרו החות'ים מתימן לכיוון אילת והופל בים האדום, מחוץ לשטח ישראל.
אתמול נרשמה הצלחה נוספת – שנייה במספר מפרוץ המלחמה – למערכת החץ 2, שיירטה רקטת "עיאש 250", ששיגר חמאס לעבר יישובי הערבה.
מערכת חץ 2 הוכנסה לשימוש מבצעי בצה"ל לפני 23 שנה. היירוט המבצעי הראשון שלה בוצע לפני כשש שנים וחצי, אז יירטה טיל נ"מ ששוגר מסוריה, לכיוון מטוסי חיל האוויר הישראלי ששבו מתקיפה באזור. שני היירוטים האחרונים – של הטיל מתימן ושל רקטת ה"עיאש 250" – הם היירוטים הראשונים של המערכת מול טילי קרקע־קרקע מדויקים. "זה חתיכת אתגר לפעול כך, אחרי שנים מול מסכים ריקים", אמרה סרן ע', מפקדת הסוללה. "אנחנו מיישמים מדי יום לקחים מיחידות אחרות כמו כיפת ברזל וקלע דוד, והם לומדים מאיתנו, אבל שיהיה ברור – ההיערכות שלנו היא לאירועי קיצון שטרם הגיעו, עם מספר איומים במקביל מכיוונים שונים".
"אנחנו נמצאים בפריסה הכי רחבה אי פעם של מערך החץ מאז הוקמה היחידה לפני 23 שנים", הסביר מפקד גדוד חרב מגן (חץ), סגן-אלוף א'. "גייסנו את כל המילואים והפלגות שלנו, עם אנשי מילואים שבשגרה רבים מהם עובדים בתעשיות הביטחוניות שמפתחות את החץ, כמו אלביט והתעשייה האווירית, ולכן הם באים עם הרבה ידע, מקצועיות וחדות. את חלק מאמצעי הלחימה שתיגברו אותנו בהם קלטנו תוך כדי המלחמה. הלחימה מתפתחת ובכל יום יש איומים חדשים שמשתנים. אנו עובדים יחד בכל הפעלה מבצעית, מסונכרנים ברב־שכבתיות עם כיפת ברזל וקלע דוד".
ואמנם, אלומות ההגנה על המפות הדיגיטליות, בעשרות מסכי החמ"לים של ההגנה האווירית, מכוונות על אזורים רחוקים מישראל, ומעידים עד כמה מתוח חיל האוויר, הרבה מעבר לעזה. מדובר בפריסה הגדולה ביותר אי פעם של מערך ההגנה האווירית – מהגולן והגליל העליון ועד לערבה – שעובה במאות טילים בשבועיים האחרונים והתרחב לכל הגזרות, וגם מעבר לים.
מפרוץ המלחמה לפני כחודש הופעלו כמעט כל אמצעי ההגנה האווירית של צה"ל – סוללות כיפת ברזל, פטריוט, חץ, וקלע דוד, לצד אמצעי הגנה נוספים כמו לוחמה אלקטרונית, שהפילו מטרות עוינות בשמיים. הטיל ששוגר מתימן והרקטה ששוגרה לערבה יורטו ע"י חץ 2, שכן חץ 3, שגם הוא מבצעי בצה"ל, מיועד למטרות גדולות יותר, כמו טילים מאיראן, קונבציונליים ולא קונבנציונליים, וליירוטן מחוץ לאטמוספירה.
בנוסף, לראשונה בהיסטוריה, מערך ההגנה האווירי של צה"ל מיישם בימים אלו את התרחישים שתורגלו אחת לשנתיים בעשור האחרון עם צבא ארה"ב, כשספינות אמריקאיות שפרוסות בים התיכון ובים האדום מרחיבות את מטריית ההגנה על ישראל עם סיוע בגילוי ובסיווג האיומים.
בניגוד לסבבי לחימה ומבצעים קודמים, הפעם בצה"ל הטילו במכוון מסך עמימות על כמות השיגורים והיירוטים, בשל גרף הלמידה המתקדם של חמאס, חיזבאללה וגורמים עוינים נוספים באזור, שמתאמצים לחדור את כיפת ברזל ושכבות ההגנה שמעליה. חודש מפתיחת המלחמה, אחוזי היירוט עדיין גבוהים, סביב 85 אחוז, הגם שקצב השיגורים מעזה צנח מכ־1,000 רקטות בממוצע בימים הראשונים, לסביבות 150-100 ביממה.
מנתונים שהצטברו על מהלומת הפתיחה של חמאס עולה שכמות השיגורים שבוצעה הייתה הגדולה ביותר אי פעם ששוגרה מעזה במקביל, וכללה אלפי רקטות ופצמ"רים בשעות הראשונות.
למערך ההגנה האווירית לא הייתה התרעה, אך הלוחמים והלוחמות שפרוסים בדרום ובמרכז הגיבו בחדות ומנעו תוצאה קטסטרופלית יותר.
מאז מתכונן מערך ההגנה האווירית לתרחיש אפשרי של שיגור עשרות טילים מדויקים במקביל לעבר מטרות אסטרטגיות בישראל, כמו בסיסי חיל האוויר, מתקני אנרגיה וחשמל, בתי הזיקוק בחיפה, מחנה המטה הכללי בתל־אביב ומוסדות השלטון המרכזי בירושלים.
אחד האתגרים שעומדים מול מערך ההגנה האווירית נוגע לקושי לגלות ולסווג מל"טי אויב, שטסים לאט מאוד. מל"טים כאלו, למשל, אם יוטסו מתימן לישראל, יגיעו אחרי כעשר שעות טיסה, בניגוד לטיל שיוט שיגיע אחרי כארבע שעות. מטחים משולבים כאלו יעסיקו את הכוח שירצה לירטם במשך כמה שעות. ידוע שחיזבאללה שיגר כמה מל"טים כאלו במהלך המלחמה, שיורטו באזור הקריות ועכו.
"מערכת החץ הוכיחה שבידי מדינת ישראל יש את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר להגנה מטילים בליסטיים בטווחים שונים", אמר בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, שמובילה את פיתוח החץ.
"מדובר ברכיב מרכזי במערך ההגנה האווירית ומהנדסי התעשייה האווירית פועלים גם בעת הזו להמשך פיתוחה וחיזוקה".
