שיחתם של מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן וראש ממשלת לבנון בפועל, נג'יב מיקאתי, אתמול, הצטיירה כמו שיח חירשים. אמנם השניים סירבו לפרסם הצהרות או לכנס מסיבת עיתונאים בתום הפגישה, אבל בוושינגטון ובביירות פירסמו את עיקרי השיחה, שנשמעת כמו שיח בין שני חירשים־אילמים שבראשם המדינה החצויה ועל שפתיהם לא עולה השם המפורש "חיזבאללה".
מיקאתי, כך עולה מהדברים, התחנן ממש לפני הנציג האמריקאי הבכיר שיביא להכרזה על הפסקת אש "בלבנון ובעזה - ואם לא בעזה, לפחות בלבנון" למשך 48 שעות כדי שהתושבים, לדבריו, יוכלו להתאושש. בלינקן, דווח, ענה: "ניסיתי, אבל נתניהו מסרב". מיקאתי לא ויתר: "תודיע (לנתניהו) שאנחנו בלבנון דבקים בהחלטת מועצת הביטחון 1701 לשמור על נצירת האש". בלינקן: "הוא לא מוכן לשמוע".
לפני שיצא לביקור הפתע שלו בעמאן, בירת ירדן, בדרך לפגישה עם בלינקן, עוד הספיק מיקאתי לפנות לחברי הפרלמנט: "תבחרו סוף־סוף נשיא קבוע. אני לא רוצה ולא צריך את התפקיד הזה".
זו לא הייתה הפעם הראשונה. מיקאתי, מיליארדר בעל רשת עסקים ענפה באירופה, באפריקה ובארה"ב (ומעט מאוד יוזמות כלכליות בלבנון), לא מצליח להשתחרר מכהונתו כנשיא בפועל: 12 פעמים הצביעו חברי הפרלמנט עבור מספר מתמודדים לתפקיד, אולם אף אחד מהם לא זכה ברוב הנדרש. "בוקר אחד תגלו שהלכתי הביתה, והכיסא של נשיא לבנון נותר מיותם", כבר איים מיקאתי בעבר. עד כה, איומיו לא הועילו.
אין מספרים מדויקים על גודל אוכלוסייתה של לבנון, המורכבת משבע עדות לפחות. ההערכות מדברות על 5.3 מיליון תושבים (200 אלף מתוכם הם לוחמי חיזבאללה). המצב של רובם קשה. או שהם "יושבים על המזוודות" בגלל שנאלצו לברוח, כמו תושבי הדרום, מחילופי הירי בין כוחות צה"ל, חיזבאללה ופלגים פלסטיניים לאורך הגבול, או שהם נמלטים לנסיכויות המפרץ הפרסי לחפש פרנסה וחיים טובים יותר. מצבה של האוכלוסייה במדינה שאינה קשורה לחיזבאללה השיעי חמור אף יותר: עוני, בתי ספר סגורים, מחסור במוצרי מזון, בתי חולים ללא תרופות וצוותים רפואיים שנמלטו למצוא פרנסה במזרח הרחוק.
הם מתחננים לקבל מנות מזון ובקבוקי שתייה מ"ארגון הסיוע האזרחי" של חיזבאללה. החנויות אמנם חזרו לפעול, לשעות מדודות בלבד, אבל ידם של האזרחים אינה משגת לרכוש בשר, עוף, ביצים וירקות. "אנחנו חיים על פיתות וקטניות", מסביר מוחמדיין בן ה־16, שנשלח למכולת השכונתית עם שטרות בודדים של לירות לבנוניות שלא יוכלו לשלם אפילו עבור מחצית מרשימת הפריטים שבידו.
"ארגון הסיוע האזרחי" מחלק עודפי מזון לאזרחים, אבל הצעירים ממהרים לברוח, מחשש שיאולצו להתגייס לשורות חיזבאללה, גם אם אינם בני העדה השיעית. איש הביניים, נביה ברי, יו"ר הפרלמנט הוותיק, גם הוא שיעי, לוחץ על אזרחי לבנון להתגייס לעזור, בלי לומר במפורש את שמו של הארגון של נסראללה. במקביל, התקשורת של הארגון מפיצה תמונות של בכירי חמאס שהגיעו בסוף השבוע ללשכת נסראללה. אפילו הם נאלצו לעבור ,"סיבובים " כדי שלא יידעו להצביע על כתובת מגורי המזכ"ל.
נסראללה בערמומיותו יודע לשמור על קשרים טובים עם "הצד השני", למשל הנשיא מיקאתי. שני הצדדים יודעים איפה עובר קו הגבול העדין מבחינת כל צד, מה מותר ומה אסור. חיזבאללה התחייב לא לפגוע באזרחי המדינה, מיקאתי נזהר שלא להתייצב ראש בראש מול חיזבאללה.
לאזרחים המיואשים לא נותר אלא למצוא פורקן בכתיבה ארסית ברשתות החברתיות ובציורי קריקטורות של "נסראללה האיום, הרוצח חסר הלב" (שאת נאומו ביום שישי הם כינו "פתפותי ביצים"). רבים מהם לא התביישו לכתוב שהם מקווים ש"ישראל תדע להיפרע ממנו, גם על חשבוננו".