הַשּׁוֹתְקִים, הַקָּשִׁים
אֲנָשִׁים בְּלִי מִלִּים, אֲפִלּוּ לֹא שׁוֹאֲלִים
מָה שֶׁצָּרִיךְ הֵם עוֹשִׂים וְשׁוֹתְקִים.
בְּטָעוּת חוֹשְׁבִים שֶׁהֵם לֹא מַרְגִּישִׁים, שֶׁהֵם חֲזָקִים.
הֵם רַק שׁוֹתְקִים, הֵם לֹא מֵתִים.
הֵם בּוֹכִים בִּשְׁתִיקָה, מְדַבְּרִים בַּלֵּב.
הֵם הוֹלְכִים לַעֲבֹד עִם כָּל הַכְּאֵב.
כָּל הַדְּשָׁאִים שְׁחֹרִים סְבִיב הַשְּׁבִילִים הַצָּרִים
הַמִּדְרָכוֹת לֹא מֻשְׁקוֹת בְּטָעוּת, יַחַד עִם הַשִּׂיחִים.
וְהַשֶּׁקֶט בֵּין שְׁאֵרִיּוֹת הַבָּתִּים עוֹטֵף אֶת הַשּׁוֹתְקִים.
לְלֹא מִלִּים הֵם מְיַלְּלִים כְּמו שָׂדוֹת בַּתַּנִּים.
כַּלְבֵי זְאֵב
אֵיךְ אֶפְשָׁר בְּלִי מִלִּים לִזְעֹק כְּאֵב?
מִתְנוֹעֲעִים כְּמוֹ חָגְלוֹת מְגֻחָכוֹת, עֲגֻלּוֹת
קַל לִתְפֹּס אוֹתָם, הֵם כְּבֵדִים
מֵרֹב בְּלִיעַת מִלִּים וְחֶנֶק בְּכָיִים.
הֵם רַק שׁוֹתְקִים. לֹא מֵתִים
הכותבת היא תושבת ניר עוז במקור.
