בני נוער מפונים, שחוו את זוועות השבת השחורה ב־7 באוקטובר, מתקשים לחזור לשגרה, איבדו אמון וחלקם החל להשתמש בסמים ובאלכוהול. כך עלה בדיון משותף שקיימו ועדת החינוך, הוועדה לשלום הילד והוועדה לפניות הציבור בכנסת בנושא שירותי חינוך לילדי המפונים בעקבות מלחמת חרבות ברזל.
ד"ר אסנת איל, ממרכז המועצות האזוריות, אמרה שיש לגבש תוכנית לאומית לנוער. "יש בעיות רבות. אנחנו עדים לסמים ולאלכוהול. אני מציעה שנייחד דיון לכל נושא החינוך הבלתי פורמלי במרכזי המפונים", אמרה.
מנהלת בית הספר "אלונים" בשער הנגב, שלומציון כהן, סיפרה לחברי הוועדה שהילדים חווים סיוטים ושלאחרונה הרשתות מפרסמות תמונות שבשבוע הראשון נמנעו מהן, והילדים מושפעים ממה שהם רואים. "בקרב בני הנוער הדבר בא לידי ביטוי בשוטטות, עישון ואלכוהול", אמרה.
שר החינוך, יואב קיש, אמר, שמתן מענה לבני הנוער הוא אחד האתגרים המרכזיים. "בני נוער שפונו מבתיהם נחשפו לאירועים קשים, חלקם חוו אובדן של חבר ו/או בן משפחה, ניתוק מהסביבה הטבעית וקטיעת הרציפות התפקודית והמשפחתית", אמר קיש. "לאור מציאות זו פועל המשרד להפעלת תוכנית לחיזוק החוסן ולהשבת הרציפות התפקודית, בדגש על בני נוער במרכזי הקליטה".
במטרה לתת מענה ראשוני למצב, מתנדבי עמותת עלם, לנערים ונערות במצבי סיכון, פרוסים בעשרה מרכזים גדולים שבהם שוהות משפחות מעוטף עזה. הם נפגשים עם בני הנוער עד השעות הקטנות של הלילה, משוחחים איתם, ומשמשים להם אוזן קשבת. "בני נוער, גם בשגרה, צורכים אלכוהול וסמים. ומה שקורה עכשיו - המלחמה, הטראומה, הסיטואציות הקשות שאליהן נחשפו - מגבירים את הצריכה", הסביר סמנכ"ל עלם, דני לויט. "יש לבני הנוער קושי בהתמודדות, והם בורחים לחומרים משני תודעה. מדובר בחבר'ה שפונו מהקו הראשון. הם חוו את המחבלים שנכנסו לבתים, את האיום על החיים שלהם. אין אחד מהנערים האלה שלא מכיר חטופים או הרוגים שהם חברים או בני משפחה. הם מספרים סיפורים נוראיים. קושי להירדם בלילה, התקפי חרדה. הם חיו כל החיים בדרום, אבל עכשיו זה טריגר משמעותי הרבה יותר".
