בסוף השבוע ניסח חיים אתגר באופן רגיש ורהוט את מה שרבים ורבות מרגישים נוכח הציפייה המופרכת, כאילו אפשר לקיים "שגרה" מאז 7 באוקטובר. "הגוף שלי זז, הפה מדבר ואני נושם, אבל הנשמה כבויה", כתב אתגר בטורו האישי ב"מעריב", "המוח במחוזות זרים. מסביב לשעון. לא משנה כמה אני עושה, שותף למאמץ גיוס תרומות של ערוץ קשת 12, מתעמת עם צוות אל־ג'זירה בישראל (שעדיין משדרים פה, למרבה הטרלול), מתנדב, מצלם, מבלה עם הבנות, מנקה את הבית. אני ריק, חלול".
הסרטון שפורסם אתמול, שבו אתגר מתעמת עם אזרחית ישראלית בשם הנאא מחאמיד, הדגים את נכונות הביטוי "ניכרים דברי אמת": כשהוא מצויד בשני צלמים ומבט אטום ומנותק לחלוטין, אתגר ביקש לבוא חשבון עם מחאמיד בשל עבודתה בערוץ אל־מיאדין, הנחשב לתומך חיזבאללה. חשוב לציין: מאז פרוץ המלחמה נערכים בישראל לסגירת ערוצים דוגמת אל־מיאדין ואל־ג'זירה. גורמי ביטחון, שחוות דעתם נדרשת בטרם סגירה, סוברים שישנה הצדקה למהלך. ואכן, אין שום קשר בין אל־מיאדין לעיתונות נורמלית וסיקור הוגן, וצביונה הדמוקרטי של ישראל לא ייפגע בכלום אם ייפסקו שידוריו.
אולם האמבוש של אתגר על מחאמיד, דמות בעייתית ככל שתהיה (והיא בעייתית מאוד), היה לא רק מופע מקומם של בריונות על סף האלימות (למשל בחסימת הכניסה של מחאמיד לרכבה) אלא בעיקר מפגן מאלף של חוסר האונים עליו אתגר כתב. כפי שהעיד בעצמו על העימות הקודם שלו, עם צוות של אל־ג'זירה, אין בזה שום תרופה נגד הוואקום האדיר ששואב את אתגר ועוד ישראלים וישראליות מאז 7 באוקטובר.
ורואים את זה, כי בניגוד למרדפים שלו אחרי אינסטלטורים ומתקיני מזגנים, אתגר מתנפל על מחאמיד (אחרי שלטענת בעלה היא פותתה להגיע לסניף דואר בתואנת שווא) כשהוא כבוי לגמרי. את הדרישות שלו ממנה, אותן הוא מביע מתוקף סמכותו כחיים אתגר, הוא מטיח כמי שיודע בתוך תוכו שאין בפעולה הזאת כלום ושום דבר: לא עיתונות, לא אזרחות טובה ואפילו לא ביטוי סר טעם של תאוות רייטינג ולייקים. הכוח שצבר כדמות מפורסמת לא רלוונטי. הזעם האמיתי שלו כלפי מחאמיד לא יעזור לו. גם התחושה שזאת דרכו להחליף את המדינה לא תוציא אותו מהבור. ברגע הזה, אתגר הפך מחושף המתחזים לאחד מהם.
אתגר, בהקשר הזה, הוא גם משל על החודש האחרון, 30 יום של נשורת גרעינית שמעוררת רגשות בעוצמה שלא הכרנו ובמקביל מקודדת תוכנות הדחקה חדשות שיעזרו לנו לשרוד יום ועוד יום. אבל בסוף נתעורר ונגלה שלא נשארו הנאא מחאמיד להוציא עליהן את הקריזה, ועדיין אין אור בקצה המנהרה.
בקטנה
יש לא מעט צופות וצופים שמבחינתם הדרמה האמיתית של הימים האלה מתרחשת בכלל בעולם של "שלי הכובשת", עוד אחת מהסדרות שהפכו את כאן חינוכית ל־HBO של קהל היעד. ובאמת, גם ככה קשה עד בלתי אפשרי להיות הורים בתקופה הזאת, אבל בזכות סדרות מהנות ואינטליגנטיות כאלו לפחות יש לילדים ולילדות מה לראות בטלוויזיה.
