אמא של כרמל, כנרת, נרצחה בשבת ההיא, ואנחנו לא יודעים אם כרמל יודעת את זה בכלל. שתיהן היו שוחרות שלום גדולות, הן התחבאו בממ"ד עם אלון, אח של כרמל, עם אשתו ירדן ועם הבת שלהם גפן. גם אשל, בעלה של כנרת, היה בבית, ובדיוק כשהמחבלים נכנסו הוא היה בשירותים והיא סימנה לו להתחבא שם ולהיות בשקט. בדיעבד זה באמת היה החדר היחיד שהם לא נכנסו אליו - הם אמנם ירו לתוך האמבטיה, אבל פיספסו אותו, ולא ניסו לפרוץ את הדלת. משם הוא ראה את כרמל נחטפת - בריאה, על הרגליים, עדיין עם בגדי הריצה שהיא תיכננה לצאת אליה לפני שהכל התחיל. גם את כנרת הוציאו החוצה, וראינו סרטון בטלגרם שבו רואים אותה מובלת ביחד עם עוד חמישה חברי קיבוץ. חשבנו שזה סימן חיובי, הוכחה שהיא בחיים, אבל כעבור 24 שעות התפרסם הסרטון שבו רואים אותם שכובים על הקרקע, כשכתמי דם סביבם. מתרגום הסרטון הבנו שהתוכנית הייתה לחטוף אותם, אבל כנראה הטנדר לא הגיע, אז החליטו להיפטר מהם.
את ירדן, אלון וגפן המחבלים הכניסו למכונית שהם גנבו, כשבבגאז' היה עוד חבר קיבוץ, אבל בשלב מסוים המחבלים נתקלו בטנק והם ניצלו את ההזדמנות כדי לברוח. הם התחבאו, ואז ירדן נתנה את גפן לאלון ואמרה לו לרוץ איתה, בזמן שהיא התחבאה מאחורי עץ. זאת הייתה הפעם האחרונה שהוא ראה אותה, או שמישהו ראה אותה. מצאו עקבות ליד העץ, אבל לא סימני מאבק או דם, מה שמעלה את התקווה שהיא נחטפה בחיים. אלון וגפן הסתתרו במשך שמונה שעות בערך, הוא אמר לה שמשחקים מחבואים וצריך להיות בשקט. רק אחר־כך הוא חזר לקיבוץ, נופף לכיתת כוננות במגבת לבנה כדי שידעו שהוא ישראלי, ואז התקשר לאבא שלו ואמר לו: 'אבא, אני בחיים, גפן איתי, ואני לא יודע מה עם ירדן'.
כרמל וירדן שתיהן מגיעות מהעולם הטיפולי - כרמל מרפאה בעיסוק, שהייתה אמורה להתחיל שנת לימודים חדשה בתואר השני שלה, ותמיד כשרואים אותה היא עם מזרן יוגה על הגב. ירדן היא פיזיותרפיסטית, שהתמחתה בגריאטריה - זה דורש המון חמלה וסבלנות, ומשתקף בעיניים הטובות שלה. אנחנו מקווים שהן, וכל החטופים, יחזרו כמה שיותר מהר - המדינה חייבת את זה להם, ולנו".
משפחות חטופים ונעדרים המעוניינות להשתתף בפרויקט: yediot.oct@gmail.com
