בימים שבהם כל כמה דקות מתפרסמת תמונה חשובה והרת גורל, יש תמונה אחת חשובה מאוד שקצת עברה מתחת לרדאר. נראה בה אדם, לא בחור צעיר, כשלגופו מדי א' עשויים דקרון ולכתפו כומתת בקו"ם לא משופצרת. האיש בן ה־40 בא השבוע לראשונה בחייו בשערי הבקו"ם, וזהותו המשפחתית הופכת את המעשה הזה לדרמטי. מדובר בינקי דרעי, בנו של יו"ר ש"ס אריה דרעי.
עד לפני חודש וחצי היינו עסוקים במחשבות על "חוק הגיוס" ו"חוק יסוד: לימוד התורה" שאמורים היו לטלטל את חיינו מיד אחרי החגים. והנה, המלחמה הזאת, כמו כל מכה שמקבלים בחיים, מקפלת בתוכה שלל הזדמנויות. אף אחד הרי לא יכול להישאר אדיש מול תמונות השבת ההיא. גם החרדים ראו את אחיהם נטבחים ביישובי הדרום, הם ראו גם ראו את גבורת הלוחמים שקפצו אל האש, בלי ציוד ובלי פיקוד, ועשו הכל כדי להציל חיים. החרדים ערים להתרחשויות האלה, אפשר לשמוע מרבים מהם תסכול על חוסר היכולת להיות מעורבים בליבת העשייה הקריטית שמתרחשת סביבנו מאז 7 באוקטובר.
זה לא רק ינקי דרעי על מדים ואלה לא רק אנשי זק"א שהפעילות שלהם מוכרת לנו מהעבר. עכשיו אלו גם נשים חרדיות שמכינות אוכל לחיילים, זו גם קבוצת אברכים שיורדת דרומה ופותחת גריל ענק לחיילי מילואים, וגם מיזם "אחיות מברזל" ששולח מתנדבות צעירות לאינסוף מקומות, ובהם גם לבתים שבהם הגבר מגויס. מישהו יכול היה לדמיין קמצוץ מכל אלה רק לפני חודשיים?
איש לא מעלה על דעתו שהממשלה הזאת או כל ממשלה אחרת בעתיד תעז לקדם את חקיקת חוק יסוד: לימוד תורה. גם החרדים מצידם מבינים שמה שהיה לא יכול להיות עוד, אבל מה שמדינת ישראל צריכה לעשות עכשיו זה להתנפל על ההזדמנות הזאת ולמנף אותה.
יש מי שמתעצבן, למה דרעי הבן לא התגייס כמו כולנו בגיל 18, ואם כבר בגיל 40, למה לשבועיים ולא לשנתיים ושמונה חודשים כמו הילדים שלנו. אבל מה שצריך לעשות זה לחבק את המיזם הזה שבסופו דרעי הבן יהפוך לחייל מילואים. מצידי שלא יועיל בשירות שלו בכלל. בלי לפגוע ביכולות הצליפה והצניחה של ינקי דרעי, היעד העיקרי השירות שלו הוא היותו דוגמן של מדים. אם לראשי מינהלת החרדים בצבא יש תבונה, שישלחו אותו, לבוש מדים, לצעוד ימים שלמים, הלוך ושוב, בשכונות חרדיות שבחלקן לפני כמה שבועות להסתובב על מדים היה צעד התאבדותי - חברתית ולעיתים גם פיזית.
שיביטו עליו נערים חרדים ויראו בו מודל למי ששם את חייו הפרטיים בצד ועוזב הכל כדי לשרת את מדינתו שזקוקה לו. זה ייכנס להם לתוך מערכת ההפעלה, הם יבינו שלא רק שזה לא מעשה בעייתי, אלא שהבן של אחד המנהיגים הפוליטיים החשובים עושה זאת ולכן זה אירוע ראוי לחיקוי.
לצערנו, ההנהגה החרדית האשכנזית, הרבנית, העסקנית והפוליטית, לא בהכרח מבינה את גודל האירוע. קשה לבנות עליהם שיקראו להמוני חרדים לרוץ אל הבקו"ם. גם הם יודעים שיש אחוז לא מבוטל של בטלה בתוך הישיבות, אבל הם לא מעזים לשחרר אותו לצה"ל כי הם מבינים שהפירמידה תתהפך עליהם.
אבל התהליך הזה כבר כאן, והוא צריך להיבנות מלמטה. אלפי חרדים כבר מבינים שאי־אפשר שציבור ענק ידיר עצמו מהשותפות בהגנה. הם פונים בהמוניהם למוקד הגיוס של צה"ל, והמטרה היא להעצים את התהליך המבורך הזה עוד ועוד.
אחרי מעורבות חרדית משמעותית בנטל הביטחון, הדרך סלולה לשותפות גם בעולם התעסוקה. ובכך, יחד, אחרי המכה האנושה שחטפנו, נוכל להסתכל על הימים האלה גם בעין טובה. אפשר לחיות כאן יחד בטוב, גם עם המוני חרדים, שיהיו גם בני תורה - אבל גם משרתים וגם מעורבים בצמיחה הכלכלית, אין לקח טוב מזה לשנה החולפת.