"אמא לא לדאוג, אני בסדר", כתבה התצפיתנית רוני אשל לאמה שרון בבוקר 7 באוקטובר. מאז היא הוגדרה נעדרת, עד שאתמול התבשרה משפחתה שגופתה זוהתה.
"נלחמנו בשביל כל החטופים והנעדרים ובמיוחד בשביל רוני שלי, כדי שנחזיר אותה הביתה, והפסדנו במלחמה", אמר אתמול אביה, אייל אשל. "רוני איננה איתנו. אנחנו עוד לפני הלוויה, ואחר כך נלמד איך להמשיך. אנחנו עטופים במשפחה חמה מאוד ודואגת".
דודתה של אשל, עידית, סיפרה עליה: "רוני שירתה בבסיס נחל עוז במשך שנה וחודשיים. היא הייתה תצפיתנית בצוות מעולה של בנות מצוינות. היא אהבה מאוד את השירות שלה, פרחה בצבא והייתה חיילת טובה מאוד. היו לה תוכניות לאחר השירות. היא רצתה לטייל, רצתה לטרוף את החיים. ילדה בת 19, עוד לא התחילה את החיים שלה".
"הפעם האחרונה ששמענו ממנה הייתה כשהיא שלחה הודעה לאמא שלה, שרון. היא כתבה לה שהיא בסדר, שהיא בחמ"ל ואין קליטה ושהיא תדבר איתה יותר מאוחר. היא כתבה לה שלא תדאג לה. שרון כתבה לה: 'אני אוהבת אותך'", מספרת עידית על הבוקר הראשון למלחמה. "למעשה מאותו רגע לא ידענו כלום על מקום הימצאה. ככל שעברו הימים קיווינו מאוד וחשבנו שהיא חטופה. גם לא הוכח לנו אחרת. עשינו הכול כדי לצעוק את הצעקה שלנו, הצעקה של המשפחות שדואגות, לא ישנות, לא אוכלות ורק מחכות שהיקירים שלהן יחזרו הביתה".
"ההורים שלה, שרון ואייל, נלחמו כדי שהיא תחזור הביתה, אבל הפסדנו", מסכמת דודתה של התצפיתנית מאוגדת עזה.
