ברקע מה שנראה כמו התגברות הלחץ הבינלאומי על ישראל להסכים להפוגות הומניטריות או להפסקת אש ולהפחית את הפגיעה בבלתי מעורבים בעזה, מבהיר גורם מדיני ישראלי: "אין עלינו שום לחץ, הרי גם לנו יש עניין להפחית פגיעה בבלתי מעורבים. זה בפועל גם מה שקורה לאור העובדה שהמהלך הקרקעי הביא ליציאה של עוד 150 אלף איש מצפון עזה לדרום. אין שעון חול מדיני. המטרה לא השתנתה ולא תשתנה - השמדת חמאס".
בישראל הופתעו מדבריו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון, בסוף השבוע - ששינה את הטון, מתמיכה חד־משמעית בישראל לעמדה ביקורתית שלא נשמעה קודם, במיוחד כשמדובר באדם שקרא להקמת קואליציה בינלאומית נגד חמאס. "ישראל חייבת להפסיק להרוג תינוקות ונשים בעזה", אמר בראיון לבי־בי־סי, והוסיף כי "אין הצדקה" להפצצות בעזה. לצד זאת, הוא גינה שוב את מתקפת הטרור.
לעמדה הביקורתית הזו הצטרף מזכיר המדינה של ארצות־הברית אנתוני בלינקן, שאמר כי "יותר מדי פלסטינים נהרגו, יותר מדי סבלו בשבועות האחרונים. אנחנו רוצים לעשות הכל כדי למנוע את הפגיעה ולמקסם את הסיוע שמגיע אליהם. נמשיך לדון עם ישראל על צעדים קונקרטיים שיש לנקוט כדי לקדם את היעדים האלה. נמשיך להתמקד במאמצים להשבת החטופים, ולהרחיב את הסיוע ההומניטרי שנכנס לעזה ומגיע לאנשים בדרכים אפקטיביות. נדון בצעדים שיש לנקוט עכשיו כדי להתחיל לשים את היסודות לשלום בר־קיימא שצריך לכלול שתי מדינות לשני עמים".
גורמים אמריקאיים אומרים כי ממשל ביידן מודאג מהחרפת המשבר ההומניטרי ברצועת עזה ומפציר בישראל להפחית בקצב התקיפות האוויריות. בממשל חושבים שישראל צריכה להתמקד בפעולה הקרקעית שמתקדמת בזהירות, להשתמש במינימום של תקיפות אוויריות ומודאגים גם מהעובדה שישראל לא נערכת כראוי ליום שאחרי המלחמה. "אין כעס על ישראל, אבל הלחץ עליה ילך ויגבר בגלל המשבר ההומניטרי ובגלל התמונות שיוצאות מעזה וההפגנות הגדולות בעולם. ישראל צריכה לחסל את חמאס, אבל תוך מאמץ מקסימלי להימנע מפגיעה באזרחים", אומרים בארצות־הברית.
גורמים בישראל אומרים עוד כי "יש לנו זמן סביר להמשיך כל עוד לא נעשה שטויות ולא יהיו טעויות. קיבלנו אור ירוק ממנהיגי העולם המערבי, והוא עדיין ירוק", טוענים ומוסיפים, ברקע הביקורת מהעולם על תקיפת הבלתי מעורבים בעזה: "צריך להיזהר עם האזרחים. מקרון אמר את שאמר גם כי יש מהומות של ערבים בצרפת, וביידן לחוץ כי הסקרים רעים. ברגע שנביא הישגים (חיסול ראשי חמאס או השבת חטופים) זה יהיה יותר קל".
השגרירות הישראלית בצרפת, חשוב לציין, לא מאוישת בשגריר כבר תשעה חודשים, מאז שובה לארץ של השגרירה לשעבר יעל גרמן. גורם ישראלי שמעורה ביחסי ישראל־צרפת טען כי המצב "מחייב את ישראל להשקיע יותר משאבים בצרפת. לא ייתכן שמשרד החוץ לא ממנה בעת הזאת שגריר לצרפת והשגרירות מוחזקת על ידי ממלא מקום".
במסיבת עיתונאים שכינסו אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט וחבר קבינט המלחמה השר בני גנץ, תקפו השלושה את הביקורת של נשיא צרפת עמנואל מקרון. בתשובה לשאלת “ידיעות אחרונות” ו־ynet, אמר ראש הממשלה: “הוא טעה טעות קשה, גם עובדתית וגם מוסרית. אני אומר לנשיא צרפת וידידינו האחרים - זה יגיע אליכם ולכן צריך לקבוע לא רק קו של מלחמה צודקת מעין כמוה, אלא גם קו מוסרי מאין כמוהו - שלא נותנים מחסה וחיסיון למי שמבצעים פשע מלחמה כפול. אנחנו עושים הכל לצמצם פגיעה בבלתי מעורבים, אבל לא ניתן לחמאס את הרישיון לרצוח את אזרחינו ללא מענה שלנו. את הטפות המוסר האלה אנחנו לא צריכים”. גלנט הוסיף: “אני רוצה להגיד לאותם מנהיגים אירופים - מדינת ישראל בשנת 2023 אינה נמצאת בשנת 1943. יש לנו היכולת והחובה להגן על עצמנו בכוחות עצמנו, וזה מה שנעשה”.
