בַּסְּתָו הַזֶּה הָעֲנָנִים שְׁחֹרִים. הַשֵּׁדִים רִסְּקוּ לָנוּ אֶת הַלֵּב וּכְשֶׁפָּסַק בְּתוֹכֵנוּ זֶרֶם חַיִּים שָׁקַעְנוּ עָמֹק בְּתוֹךְ הַכְּאֵב. הֵם הָיוּ יְלָדִים, יַלְדֵי הָאוֹר, כַּנְפֵיהֶם מֵעָלֵינוּ פְּרוּשׂוֹת כִּשְׂמִיכָה עַל הַיָּקָר לֹא הִצְלַחְנוּ לִשְׁמֹר, מָה נוֹתַר לְבַקֵּשׁ אִם לֹא סְלִיחָה אוּלַי הֵם חָלְמוּ וְחִבְּקוּ אֶת הַדֻּבּוֹן הַמָּגֵן עֲלֵיהֶם מִמִּפְלֶצֶת אֲפֵלָה אוּלַי רָקְדוּ אֶת הָרִקּוּד הָאַחֲרוֹן אוֹ אָמְרוּ בְּלַחַשׁ מִלִּים שֶׁל תְּפִלָּה הֵם הָיוּ יְלָדִים, יַלְדֵי הָאוֹר, מְלֵאֵי אַהֲבָה, עֲמוּסֵי חֲלוֹמוֹת בַּסְּתָו הַזֶּה הַשַּׁלֶּכֶת כְּבֵדָה. אֵין כּוֹכָבִים. הַכָּחֹל הוּא אָפֹר מִתּוֹךְ הֶעָנָן קֶרֶן אוֹר יְחִידָה שׁוֹלַחַת תִּקְוָה שֶׁהָאָבִיב עוֹד יַחֲזֹר







