"עברו 35 ימים ועוד 12 שעות מאז השבת השחורה, ורבים מאיתנו לא מצליחים לעצום עין מאז", אמרה אמש ד"ר כוכב אלקיים לוי, מומחית במשפט בינלאומי, זכויות ומגדר מהאוניברסיטה העברית, בפתח עצרת זעקת הנשים למען החזרת החטופות והחטופים בתל־אביב, "עומדות לצד אחיותינו", בהשתתפות ארגוני הנשים בישראל.
מעל 239 ישראלים נחטפו לרצועת עזה על ידי מחבלי חמאס ב־7 באוקטובר, ביניהם ילדות, נערות, נשים וקשישות, שחלקן מתמודדות עם מצבים רפואיים מורכבים אשר מחייבים טיפול רפואי צמוד. לפי החוקים הבינלאומיים חטיפה של אזרחים ואזרחיות היא פשע נגד האנושות, הסבירה בדבריה ד"ר אלקיים לוי, שהעבירה גם ביקורת חריפה על ארגוני הנשים הבינלאומיים שממשיכים לשתוק כנגד פשעי חמאס.
"במשך שנים אני נלחמת על זכויות אדם וזכויות של נשים וילדים", אמרה ד"ר אלקיים לוי, "מלמדת דורות שלמים על החשיבות של המערכת הבינלאומית, מערכת שנוצרה מהאפר של זוועות השואה היהודית ומהשבר העמוק אחרי שתי מלחמות העולם. לאורך השנים נוסחו אמנות וחוקים שנועדו להבטיח את כל אלו - להגן על זכויות וחירויות בסיסיות. בין היתר, נוצרו נורמות חסרות פשרה כדי להבטיח בדיוק את זה. להבטיח שאלו לא יקרו יותר".
היא הוסיפה כי "החוקים הבינלאומיים התהוו בחלל העצום שנפער במציאות בהיסטוריה האנושית. אותו חלל שנפער עלינו ב־7 באוקטובר. כעת אנחנו מתמודדים לא רק עם תוצאות המתקפה הנוראית, אלא גם מול מנגנוני הכחשה מאותם מוסדות שאמורים לגנות את הפשעים הללו. נתקלנו באטימות בלתי נתפסת, כשגם אותם המוסדות שאמורים להגן על נשים וילדים מסרבים להכיר במה שאירע".
"אל מול השתיקה של חלק מהמוסדות הללו, כל מה שנותר זו הסתה אלימה לשנאה קשה נגד יהודים וישראלים", המשיכה, "יש קשר ישיר בין חוסר הגינוי הזה לבין האלימות והאנטישמיות הגואות בעולם. בשתיקתם הם לא רק מפנים עורף לנשים, ילדים ותינוקות בשבי, הם מפנים עורף לכל אישה בעולם שתדע מעכשיו שהסבל שלה תמיד יוגש בתוך קונטקסט, מוסבר ומנומק, שיכריע אם סבלה ראוי או לא להתייחסות".
בעצרת נאמו גם אמהות ובנות משפחה של חטופות. לאה ינאי, שאחותה מורן נחטפה ממסיבת הטבע ברעים, אמרה: "אחותי הקטנה חטופה בעזה 37 ימים וזה פשוט בלתי נסבל. אחותי הקטנה. אני מניחה שלא צריך לספר לכם מה זה אחות קטנה. הייתי בת שלוש כשהיא נולדה ומאז אנחנו עוברות יחד את החיים. רגעים קטנים, אירועים גדולים, יחד. אבל אני כאן, ואחותי הקטנה בת ה־40 בעזה. זה בלתי נתפס, בלתי נסבל ואין מצב שנמשיך כמשפחה עד ששוב נהיה יחד".
"מאז שהתחיל הסיוט הזה הכרתי אמהות, אחיות ובנות שנלחמות למען מטרה אחת", המשיכה, "אני רוצה לספר לכן שפגשתי גיבורות, לביאות שעומדות נחושות וחזקות שיחד עושות הכל כדי להחזיר את כולם הביתה. אבל לצערי לבד זה קשה, ואנחנו צריכות עזרה. כל דקה שעוברת, כל יום שעובר, הם נצח בשבילנו וסכנה ממשית בשבילן. אין דבר אנושי יותר, אין דבר צודק יותר, אין דבר דחוף יותר מהחזרת החטופות והחטופים. אסור לתת לזה לרדת מסדר היום, אסור לחזור לשגרה עד שכולם יחזרו".
