למי שממאן עדיין למתוח את הקו הישיר בין קליטת הפליטים הכושלת של גרמניה לבין גילויי האנטישמיות המזוויעים נגד יהודים בגרמניה בחודש האחרון: קבלו את רים סהאוויל
סהאוויל הייתה נערת הפוסטר של ההומניות הגרמנית בקליטת הפליטים. ביולי 2015, במסגרת מפגש אזרחים תחת הכותרת “חיים טוב בגרמניה”, סהאוויל דיברה אל מרקל והחלה לדמוע כשסיפרה לה על הבעיות שיש למשפחתה במציאת דיור מאז שהגיעו לגרמניה ב־2010 ועל הפחד שלה ושל משפחתה להיות מגורשים. דמעותיה אל מול מילותיה של הקנצלרית מרקל שודרו בכל רחבי הפלנטה והיא קיבלה את הסלוגן “הפליטה עם הדמעות”. מרקל הגיבה לרגשנות בנוקשות, אבל סהאוויל הפכה לפנים של ההגירה ובקשות המקלט. היא הייתה בת 14 בפגישה עם מרקל, שנתיים לאחר מכן קיבלה תושבות קבע בגרמניה ובפברואר השנה הפכה לאזרחית.
עברו שמונה שנים וספר אוטוביוגרפי אחד, ומתברר שסהאוויל בזה לכל הערכים שבהם מאמינים מרקל ושאר האזרחים הגרמנים, לפחות בכל מה שקשור ביחס ליהודים. בסוף השבוע הפיצה סהאוויל הפלסטינית־לבנונית, סלוגן לגמרי אחר בחשבון האינסטגרם שלה: מהנהר ועד הים, עם ההאשטאג “לשחרר את פלסטין”, קריאה הקוראת לחיסולה של ישראל. אותה אמירה שלאחרונה נאסרה לקריאה על ידי משרד הפנים הגרמני כחלק מהמלחמה נגד תנועת חמאס בגרמניה. היא גם פירסמה בחשבון האינסטגרם שלה את פלסטין כולה על המפה, במקום ישראל. הנערה שברחה מהתופת וקיבלה מגרמניה הכל, ציפצפה על החוק הגרמני בתמורה, ועוד בנושא שנמצא בחלק היותר רגיש לחברה הגרמנית.
במילים אחרות: סהאוויל אימצה לעצמה את אורח החיים הגרמני, אך בכל מה שקשור לישראל וליהודים, היא אימצה את הקו האנטישמי של התרבות המקבילה בגרמניה, של המהגרים המוסלמים. יש לציין שכבר כשקיבלה את הפרסום ב־2015 המשפחה של סהאוויל הבהירה שהיא אינה מכירה במדינה היהודית שאחראית מבחינתה לסבל של העם הפלסטיני. הדמעות של סהאוויל וגרמניה מחבקת הפליטים היו סיפור הרבה יותר טוב.
