זה מתחיל מהודעה ברשתות החברתיות, לרוב מאנשים שלא מכירים את המשפחה או את הנופל, עם פרטי הלוויה הקרובה ובקשה מכל מי שיכול ויכולה להגיע עם דגלי ישראל במטרה ליצור שרשרת אנושית ארוכה עד לבתי העלמין; לקחת חלק בליווי טובי בנינו שנפלו בדרכם האחרונה. באחרונה רואים את זה קורה בעוד ועוד מקומות בארץ, ממאות ועד אלפים שעומדים בצידי הכביש עם דגלים כחול לבן ובאמצע עוברים ברכבים בני המשפחה הכואבים.
"זה מרגש בצורה בלתי רגילה", משתף רמי נס, דודו של סמ"ר אופק רוסו, לוחם שייטת 13 שלווה על ידי המונים בדרכו האחרונה. "הגענו לבית העלמין במיניבוס מטעם הצבא וכמאתיים מטר מבית העלמין אני רואה הרבה דגלים מתנופפים, זה היה מפתיע ומדהים. הרגשתי שכל אחד ואחת מהם אמר לנו 'אנחנו איתכם'. זה היה מאוד משמעותי עבור המשפחה, אין מילים שיוכלו לתאר. זה מאפיין את העם הזה, את הביחד. זה מתחיל מהליווי לבית העלמין ואז בלוויה עצמה, אנשים שלא הכרנו, המון מתנדבים של מד"א כי אנחנו כמה בני משפחה שמתנדבים בארגון וזה ממשיך בשבעה; שמגיע פתאום אדם פרטי מנתיבות בטרמפים לקדימה עם עוגיות שאמא שלו אפתה, להגיד תודה למשפחה ששכלה בן שהגן עליהם. כל זה מעיד שאנחנו עם נפלא".
מפגן הדגלים מגיע לרוב מהשטח. יהודית לנצ'נר מראשון־לציון, ארגנה אחד כזה עבור סמ"ר איתי יהודה, לוחם גדוד צבר בגבעתי. "אני לא מכירה את המשפחה", היא משתפת, "אנחנו גרים באותה שכונה וראיתי את הקצינים שנכנסים לבניין שלהם וכמה דקות אחר כך שמעתי צרחה של אמא שמפלחת את הנשמה. חשבתי שיהיה מכבד שנלווה אותם ושזה באמת המינימום שאנחנו יכולים לעשות. הפצתי את זה בקבוצות של השכונה וברשתות. כמעט כל השכונה התייצבה. מהכניסה לחניה שלהם ולאורך שני רחובות שהיו מלאים באנשים עם דגל ישראל. אחרי הלוויה כתב לי בן משפחה שזה ריגש וחיזק אותם מאוד. זה המעט שבמעט שאנחנו יכולים לעשות והלוואי שלא הייתי צריכה לעשות את זה".
אבי עובדיה שעובד בקרן לפיתוח דימונה ומי שנבחר לרכז את הפעילות ההתנדבותיות בעיר, אירגן בימים האחרונים שני מפגני דגלים, עבור סמ"ר הלל סלומון, לוחם בגדוד צבר וסמ"ר נעם יוסף אבו, לוחם בחטיבת הנח"ל. "מישהי מהעיר הציעה את הרעיון לי שנעמוד בשביל ארוך עם דגלים עד לבית העלמין כדי לכבד את החלל ואת משפחתו וזה נשמע לי מאוד מכבד", הוא משתף, "בדקתי שיש לנו מספיק דגלים, לקחנו את כל מה שנשאר מיום העצמאות והפצנו את זה ברשתות, כולל ראש העיר בעצמו. הגיעה כמות אדירה של אנשים מחוץ לבית העלמין שיצרה שתי שרשראות אנושיות בזמו שהמשפחה עוברת באמצע ברכבים וזה היה מאוד מרגש ומצמרר, היה הרבה בכי. הגיעו אנשים שמכירים וגם שלא מכירים וזה מדהים. אני מקווה שלא נצטרך לעשות את זה שוב".
עינב דלח יו"ר הנהגת ההורים העירונית ברמת־גן, יזמה גם היא מפגן תמיכה בהלוויתו של סרן (במיל') יובל זילבר, "ראיתי יוזמות כאלו מתחילת המלחמה וחשבתי שזה דבר ראוי וחשוב. הצגתי את זה בהנהגת ההורים ותוך כמה שעות, אחרי שיחות עם המשפחה ועם בית הספר בו למד, סגרנו את התוואי כי היה לנו חשוב שההורים יראו אותנו בנסיעה שלהם ללוויה. ההיענות לקריאה הייתה מרשימה ומרגשת. הרצון להראות סולידריות למשפחה, שהם לא לבד, הוא עצום. זה מראה על העם שלנו. המשפחה מאוד התרגשה, הם ביקשו לשמוע איך הרמנו את זה ואנחנו יודעים שהם נפעמו מהעוצמה. אלפי אנשים ליוו אותם ברגע הקשה מכל".
6 צפייה בגלריה
אומרים שלום אחרון לרס"ל יעקב עוזרי שהובא למנוחות בבית העלמין במירון | צילום: אביהו שפירא
