"יחד ננצח" אומרת הסיסמה שכבשה במהלך המלחמה כל צג, כל לוח אלקטרוני במדינת ישראל. הלוואי. נדמה לי שחשוב להזכיר לעצמנו שלא מדובר בתיאור מפוכח של המציאות אלא במשאלת לב. במציאות אנחנו עומדים לפני הכרעות קשות ותרחישי סיום כואבים. ניצחון לא צפוי כאן; גם המילה "יחד", שמתארת בנאמנות את מה שקורה בצבא, בשטח, לא משקפת את מה שקורה בממשלה. "אם ביחד אז רק לחוד", שר בעצב דני סנדרסון.
המשא ומתן על שחרור החטופים מתקדם לאיטו, שלושה צעדים הצידה, שני צעדים קדימה, שני צעדים אחורה, כמו בריקוד צ'ה צ'ה צ'ה. לפי כל הסימנים, סינוואר עדיין נוהג כמי ששולט בנכסים שלו. הוא מבקש לשחרר אותם טיפין טיפין, בקבוצות קטנות, ולקבל תמורתם, נוסף לאסירים, הפסקות אש ארוכות יותר, כל פעימה והפסקת האש שלה. גם בנרטיב, בתעמולה, הוא שולט כרגע.
ככל שיתארכו ויתרבו הפסקות האש כך יהיה קשה יותר לצה"ל לשמור על תנופה במהלך הקרקעי. הלחץ האמריקאי יחריף. המלחמה תימשך, אבל זאת תהיה מלחמה אחרת, מצומצמת יותר, בנויה בעיקר על יחידות של הצבא הסדיר.
שר הביטחון יואב גלנט מאמין שניתן להדוף את הלחצים ולחדש את התמרון הקרקעי גם אם יהיו הפסקות אש. צה"ל מתנהל ברצועה על פי תוכנית סדורה שאושרה בקבינט הרחב. המבצע מושתת על תוכנית שגלנט הכין עם תא"ל צ'יקו תמיר במהלך מבצע עופרת יצוקה.
השלב הנוכחי עשוי להימשך שלושה חודשים; השלב הבא עוד תשעה חודשים. במהלך התקופה הזאת ייעשו מאמצים להקים כוח רב־לאומי שיתפוס זמנית את השלטון ברצועה. ראש ממשלת בריטניה בעבר טוני בלייר גויס להקמת הכוח. הוא צירף אליו את גנרל קארטר האמריקאי. פלסטינים מקומיים אמורים לנהל את הצד האזרחי. עיר אוהלים לפלסטינים העקורים מבתיהם תוקם בשטח שבו היה בעבר גוש קטיף. זה לא יהיה קצר ולא יהיה קל, אומרים חברים בקבינט.
לא בטוח שזה יקרה: ישראל וחמאס אינם השחקנים היחידים בדרמה הזאת. הכוונה של ממשלת ישראל ליצור רצועת ביטחון סביב כל רצועת עזה ולאייש אותה בכוחות צה"ל מנוגדת להצהרות מפורשות של ממשל ביידן, שמדברות על ריבונות פלסטינית ברצועת עזה השלמה ועל החזרת הרשות הפלסטינית לשליטה בעזה. נכונות של נתניהו ללכת לקראת הרשות הייתה מאפשרת לביידן להדוף את הביקורת מצד האגף השמאלי במפלגתו ומצד שליטים ערביים. נתניהו לא יכול לעזור לו. אפילו לשקר בעניין הזה הוא לא יכול: כל דיבור על תהליך מדיני עלול להקים מרבצם את בן גביר וסמוטריץ' ולעלות לו בכיסאו.
ההתמודדות מורכבת גם מול חיזבאללה. המתח סביב הנושא הזה מתחיל לפני חודש, ב־11 באוקטובר, כאשר על פי מקורות זרים גלנט הציע מבצע צבאי משמעותי בלבנון, בתמיכת צמרת הצבא. ההצעה נהדפה, בעיקר בשל ההתנגדות של גנץ ואיזנקוט. מאז מתרוצצות שמועות על כוונה של גלנט להתגלגל למלחמה רחבה בצפון. השמועות נשענו גם על הרטוריקה הלוחמנית של גלנט בהופעותיו הפומביות.
גלנט מכחיש. הוא טוען שמאז שנדחתה התוכנית שלו הוא עושה כל שביכולתו כדי להתמקד בעזה ולא להתגלגל למלחמה בקנה מידה מלא בצפון. הרטוריקה גם מיועדת להרתיע את נסראללה.
שני הצדדים מצליחים בינתיים להתנהל מתחת לסף המלחמה. אבל יש כאן מלכוד: 60 אלף הישראלים שנאלצו לעזוב את בתיהם בצפון מתנים את חזרתם בהרחקה של כוח רדואן של חיזבאללה מעבר לנהר הליטני. נתניהו וגלנט מבטיחים לטפל בחיזבאללה מיד לאחר שיתייצב המצב בדרום. לכאורה, נסראללה צריך להבין שגורלו נגזר, ומוטב לו לפעול עכשיו. רטוריקה איננה אסטרטגיה.
היועצת המשפטית לממשלה הורתה אתמול לאנשי ראש הממשלה להפסיק לאסוף מסמכים על דיונים מסווגים, בעבר ובהווה, לקראת הקמתה של ועדת חקירה בסוף המלחמה. מי שאוסף יכול גם לגרוס. ראש המועצה לביטחון לאומי צחי הנגבי הוצג כחשוד המיידי.
