בתוך כל התקופה החשוכה שעוברת עלינו, יש בכל זאת כמה נקודות של אור. אחת מהן, הייתה התמונות של חרדים רבים שמגיעים לבקו"ם ומבקשים להתגייס. מחקר חדש מאמת את התחושות: ישנה עלייה בנכונות החברה החרדית לשירות צבאי ובתחושת השייכות למדינה מאז פרצה המלחמה.
בשבוע שעבר, חודש לאחר תחילת המלחמה, ערכה ד"ר יפה נחומי, מהמחלקה למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל־אביב ומנהלת מכון המחקר נתוני אמת, סקר בהשתתפות 978 חרדים מעל גיל 18. הסקר מקביל למחקרים שערכה במארס 2022 על גיוס לצה"ל וביוני 2023 על אזרחות ולאומיות, והיא השוותה את העמדות שהוצגו בשני המחקרים עם העמדות שהוצגו כעת.
91 אחוז מהחברה החרדית מאמינים כי קיומה של מדינת ישראל הוא חשוב, ומדובר בעלייה של 14 אחוז מיוני האחרון. נרשמה גם עלייה של 19 אחוז במענה לשאלה "עד כמה אתה גאה להיות ישראלי". הגאווה בצה"ל עלתה ב־4 אחוז, מ־66 ל־70 אחוז, וכך גם ההסכמה לכבד את המוסדות הפוליטיים של המדינה, מ־53 ל־57 אחוז. 90 אחוז ציינו כי ישראל צריכה צבא חזק, לעומת 80 אחוז במחקר הקודם.
ולא מדובר רק במחשבה מופשטת: ישנה עלייה של 14 אחוז במספר האנשים שחושבים שעליהם לתרום למאמץ הצבאי של מדינת ישראל, מ־35 ל־49. באשר לציבור החרדי באופן כללי, ישנה עלייה של 22 אחוז במספר האנשים שחושבים כי על הציבור החרדי למצוא דרך לתרום למאמץ המלחמתי, מ־42 ל־64 אחוז. בתשובה לשאלה האם גברים צריכים הכשרה צבאית ליום פקודה ישנה עלייה של 15 אחוז, מ־61 ל־76 אחוז.
בתשובה לשאלה "עד כמה חשוב לך לדבר עברית" נרשמה עלייה של 5 אחוז, מ־80 ל־85 אחוז, והחשיבות של אזרחות ישראלית עלתה ב־13 אחוז, מ־72 ל־85 אחוז.
המגמה העקבית שנראית בכל הנתונים, מעידה על התעצמות הרגש הלאומי והתייצבות לצד מדינת ישראל. כך למשל בשאלה אם יש לתמוך במדינה שלך גם כשהיא טועה. ההסכמה לכך עלתה ב־9 אחוז, מ־57 ל־66 אחוז. בנוסף, בשאלה אם יש דברים שגורמים לך להתבייש במדינת ישראל, נראתה ירידה של 18 אחוז, מ־60 ל־42 אחוז.
"בכל המדדים אנחנו רואים עלייה בתחושת הלאומיות בחברה החרדית", אמרה ד"ר נחומי, "המחקר מלמד על ציפוף שורות חרדי, תפיסתי. אנחנו יודעים שהעתיד שלנו כחברה יהיה אחר, ובהקשר הזה טוב יותר. יש עוד קבוצה איכותית, טובה וישרת לב, שמחוברת יותר לחברה הישראלית".
המחקר, ציינה, מצטרף למציאות שכבר נראית בשטח: "מציאות שבה אנשי זק"א עושים עבודת קודש מעוררת השתאות, אלפי חרדים מצטרפים לעבודה בשדות ומסייעים לחקלאות הישראלית, וישנה התייצבות חרדית בלוויות ובשבעות. החברה החרדית לוקחת חלק אקטיבי בשותפות הגורל. הלכידות הזאת מייצרת לכולנו חוסן אזרחי ולאומי, ובעיקר מארגנת מציאות טובה יותר לבנייה של חברה מלוכדת ביום שאחרי המלחמה" (ראו את מאמרו של דודי זילברשלג מימין).
הדרך שהובילה למציאות הזאת, היא הסבירה, החלה כבר בקורונה, אז נוצרו סדקים ראשונים בחומת החברה החרדית. "הקורונה הבליטה את החרדים כקבוצה, והתגובה הראשונה לרדיפה של הקבוצה בקורונה הייתה הסתגרות", אמרה, "החשיבה של האדם הפשוט היא אנחנו והם. אבל אז הייתה התערערות בעולם בחרדי, רבים מתו במגפה וגם כניסת האינטרנט השפיעה".
"רוב האנשים בחברה החרדית אינם אנשים פוליטיים", הוסיפה, "הצבעה בקלפי היא מעשה דתי עבורם, לא פוליטי. ההתנגדות למהפכה המשפטית למשל, פורשה על ידי חרדים רבים כהתנכלות".
ואז פרצה המלחמה, והציבה במרכז את שותפות הגורל היהודי. "ההתנגדות למדינה מתמוטטת, ועולה שותפות הגורל. החרדים אומרים, זה שלנו, אנחנו רוצים לקחת חלק בסיפור. הממצאים מלמדים שהם יותר פטריוטים, יותר ציוניים, וגם נכונים להתגייס ולא רק ברמה ההצהרתית. הם מבינים את האירוע, קמים עלינו לכלותינו. הברוטליות והאכזריות העירו את כל הפחדים היהודיים. עם ישראל זה אחים שלנו, רקמת הבשר נפגעה וזו קריאה לפעולה. החרדים התעוררו לאזרחות", סיכמה.
