עַזָּה כַּמָוֶת שׁוֹרֵר הַמֶּלֶךְ אֶת תַּכְלִית בְּשָׂמָיו חֲלוֹמוֹ שֶׁל הַהֵלֶךְ
אוֹרְחוֹת גְּמַלִּים אֵלַיִךְ נָשְׂאוּ יְבוּל
נְמַל מַיִם צְלוּלִים, מִתְּקוֹ שֶׁל הַמָּגְ'הוּל
דַּיָּגִים צְרוּבֵי חַמָּה, מִכְמֹרְתָּם נִפְרֶשֶׂת
מִשְׁלוֹחַ יוֹצֵא. עוֹד סְפִינָה נִכְנֶסֶת.
מַרְבַדֵּי חוֹל לְבָנִים סְבִיב סֻכָּה קְלוּעָה, יַעַד מָתוֹק, סוֹף דֶּרֶךְ יְדוּעָה.
אִמְרִי, מָתַי בָּךְ הָאַכְזָרִיּוּת פִּזְּרָה זְרָעִים?
אֵיךְ אֶל יַעַר רֵעִים פָּלְשׁוּ בִּבְלִי בֹּשֶׁת רָעִים??
אֵיכָה חוֹף מִבְטָחִים – נְמַל בַּיִת הָפַךְ אֶת עוֹרוֹ מִיּוֹנָה אֱלֵי עַיִט??
לוּ רַק הִבַּטְתְּ קֵדְמָה בָּעֵינַיִים טוֹבוֹת
כִּי אָז נִפְקְחוּ לְפָנַיִךְ אֳפָקִים וּנְתִיבוֹת
סא"ל במילואים, בנו לוחם במילואים בעוטף, בתו ניצלה מהמסיבה ברעים. כמורה דרך כתב על עזה, התחנה האחרונה בדרך הבשמים הנבטית.
