בואו נדבר על שר האוצר סמוטריץ'. האיש עם היד על השיבר, זה שעל פיו יישק דבר. זה לא נעים, זה מתיש, זה מדכא עד עפר - אבל אין ברירה. צריך לדבר עליו ועל ראש הממשלה נתניהו שככל שחולפים הימים, ככל שגדלים החוסרים ונערמים הצרכים, הם מצליחים להתחמק ממתן מענה ראוי שאינו מתחיל ונגמר בהצהרה חלולה, וממשיכים להתנהל בתוך הקופה הציבורית כאילו מדובר בחסכונות פרטיים שצברו בעמל ויזע לטובתם
הרשימה ענקית. מייאשת. קשה לדעת איפה להתחיל. במפוני הדרום אחרי הטבח הנורא, כמו גם תושבי הצפון, שקיבלו חדר וחצי למשפחה במלון וגילו שהכספים שאמורים היו לממן את שהייתם לא הגיעו? בעסקים הקורסים שאמורים היו לקבל סיוע באמצעות מתווה מיוחד שנתפר לכבודם, וגילו שהשר אמנם הצהיר על הקצאה של 600 מיליון שקלים, רק שהכסף לא הגיע? עם עשרות האלפים שהוצאו לחל"ת בכורח הנסיבות וגילו שבשל תת־סעיף של סעיף משנה ז' הם לא זכאים לדמי אבטלה? בכספי המיגון שהובטחו ליישובים בצפון ב־2014 ולא הגיעו ליעדם עד היום? או להתייחס לקיצוצים המובטחים בסך של כ־70 אחוזים בסכומי העתק שהובטחו במסגרת ההסכמים הקואליציוניים, ומסתכמים היום, אם בכלל, במשהו כמו עשרה אחוזים?
ברשת רץ עכשיו סיפור שמסכם יפה את הדברים: שבועיים אחרי פרוץ המלחמה התחייב שר האוצר לממן קנייה של גנרטורים למרכזי חירום בצפון, כדי להבטיח שברגע של פגיעה במערכת החשמל לא יכבה האור ולא ינותקו המכשירים מצילי החיים במרכזים הרפואיים ובחמ"לים. רגע לפני שההחלטה יצאה לביצוע, סמוטריץ' עצר את המימון. למה? כי הוא יכול. ומדובר, אם להסתמך על הפרסום, בעשרה מיליון שקלים. וכל זה בשעה שהשר שלא קיצץ אגורה במשרדי הכלום ושום דבר, החליט להעביר 500 או 600 מיליון, לשרה סטרוק ממפלגתו במטרה לחזק את הזהות היהודית או מסורת בית אבא. עד כדי כך שראש המועצה האזורית אשכול, גדי ירקוני, הודיע שיישאר לישון במכוניתו מול משרד האוצר אם השר הנכבד לא ייענה לדרישה להכיר בצרכים המיוחדים של כל יישובי המועצה הסמוכים לרצועת עזה. עד כדי כך שהיועצת המשפטית לממשלה, יום אחרי שהתנועה לאיכות השלטון עתרה לבג"ץ בעניין, דרשה לעצור את הכספים הקואליציוניים נוכח המעמסה הענקית – 100 מיליארד שקלים במקרה הטוב – שהמלחמה השיתה על המדינה, ושלשום הצטרף לקריאה גם פרופסור אמיר ירון נגיד בנק ישראל. והשאלה הגדולה היא, איך זה ייתכן? ועל כך יש שתי תשובות. אחת רעה מאוד, והשנייה רעה מאוד־מאוד. התשובה הראשונה תוהה אם סמוטריץ' תקוע ב־6 באוקטובר, חי בלה־לה־לנד שבה הכול מותר לממשלה המושחתת בתולדותינו, ומי שלא טוב לו שישתה כוס מים. התשובה השנייה, הרעה מאוד־מאוד, תוהה אם סמוטריץ', שבסקר האחרון אתמול בחדשות 12 הצליח לקושש בקושי ארבעה מנדטים, מבין את מה שמבין חלק גדול מחבריו לשולחן - שימיהם ספורים. שאם לא עכשיו, לא יהיה אימתי. וכסף שהוא מעביר היום לסטרוקים למיניהן ולמיניהם - כבר לא יגיע. ואם כך – הרי שזו הזדמנות האחרונה שלו, ושל ראש הממשלה שלו, לעשות בכסף שלנו מה שהם רוצים. וזה בדיוק מה שהוא עושה – מה שהוא רוצה.
