"כל שנבקש לו יהי". זה היה השיר שליווה את רבבות הצועדים לבירה, במפגן עוצמתי במיוחד כשבידיהם תמונות החטופים והנעדרים ודגלי ישראל. חמישה ימים של צעדה, שאליה הצטרפו אזרחים רבים, נחתמו אמש בעצרת המונית מול לשכת ראש הממשלה. כ־25 אלף צועדים השתתפו במקטע האחרון של שיירת המחאה. הם צעדו בשולי הכבישים, תחת גשם שוטף ותחת שמש חזקה, מתל־אביב ועד ירושלים. "לא תהיה תמונת ניצחון עד שכולם יחזרו", אמר נועם, בן זוגה של ענבר הימן שנחטפה.
יובל הרן, ששבעה מבני משפחתו חטופים בעזה, זעק בסיום הצעדה: "המסע שלנו לא תם. נמשיך בכל דרך אפשרית, עד שכל אחד ואחת מהם יהיו בבית". הוא הוסיף: "אנחנו קוראים לקבינט - תסתכלו להם בעיניים, לא לנו. תסתכלו על כל ילד וילדה, אמא ואבא, נער ונערה, סבא וסבתא שנמצאים בעזה, ותבטיחו להם שאתם מביאים אותם הביתה בחיים, בריאים ושלמים". בהמשך, נאם הרן בעצרת: "אף אחד מאיתנו לא בחר להיות פה. כל אחד מהאנשים שמאחוריי, חטפו להם, לקחו להם את הלב, לקחו להם מישהו אהוב לעזה. אנחנו כבר 43 ימים מחכים לחבק את המשפחה שלנו, את האהובים שלנו - וכל רגע אנחנו דואגים. ישבנו בבית וניזונו כל הזמן מהתקשורת. מדברים איתנו על עסקה כזו או אחרת, ואומרים שייקח עוד זמן. אף אחד לא בא ואמר לנו - בואו, כל המשפחות, שבו איתנו, נדבר, נסביר לכם".
אחריו דיברה דריה גונן, אחותה הצעירה של רומי. "לפני שאני אחות של חטופה, אני אחות של רומי", אמרה. "היא האור שלי, המודל לחיקוי שלי, האחות הגדולה שלי ולפעמים גם קצת כמו אמא שנייה שלי. אני רוצה שאתם, חברי קבינט המלחמה, תסתכלו לי בעיניים, ולכל המשפחות, תבואו לדבר איתנו ותבטיחו לנו שאתם מחזירים את אחותי ואת כל החטופים. לא בעוד שבוע או חודש, היום. זה המינימום שאתם חייבים לנו".
אחיה של יעלה דוד, שדיברה אחרי דריה בעצרת, נחטף ממסיבת הטבע. "אני אחות של אביתר דוד, בן 22. למדנו באותו בית ספר יסודי ואני זוכרת שתמיד הייתי הולכת אחריו, מעתיקה את הדברים שהוא והחברים שלו עשו. אני יודעת שהאישיות שלי היום מבוססת על זה שגדלתי איתו. ב־6 באוקטובר היה לנו ריב טיפשי של אחים", היא סיפרה, "וההודעה האחרונה שיש לי ממנו בווטסאפ היא 'סליחה'". יעלה בת ה־18 פנתה בדבריה לראש הממשלה: "אני לא ממש מצליחה להבין מה קורה. אח שלי הופקר. רומי, אחותה של דריה, הופקרה. שאר החטופים הופקרו. אני לא מבקשת הרבה. אני רוצה שתסתכלו לי בעיניים ותנסו להבין אולי מאית מהטראומה ומהכאב שאני והמשפחה שלי עוברים". לאחר מכן דיברה דבורה עידן, אמו של צחי שנחטף מנחל עוז, ופנתה גם היא להנהגה: "אתם, נבחרי הציבור, שנשבעתם והתחייבתם להבטיח את שלומנו, לדאוג לכלל האזרחים, לשמור אמונים למדינת ישראל, למלא באמונה את תפקידכם. לא נשכח".
אחרונה דיברה אורין, אמה של עדן זכריה, שזעקה: "חמישה ימים הלכנו ברגל בלי הפסקה. כואבות לי הרגליים, הכתפיים, השרירים, ומה לא כואב לי, אבל זה כלום לעומת הלב, שבאמת באמת כואב".
"תסתכלו להם בעיניים"
נציגי משפחות של חטופים בעזה נפגשו אמש עם השרים בני גנץ וגדי איזנקוט, במטה המשפחות שמחוץ לקריה, זמן קצר אחרי שחזרו מהעצרת שקיימו מול משרד ראש הממשלה בירושלים. כשעה לאחר הפגישה החלה העצרת להשבת החטופים בכיכר החטופים בתל־אביב, בהשתתפות אלפים רבים של מפגינים שהגיעו להזדהות עם בני המשפחות.
המשפחות היו אמורות להיפגש גם עם שר הביטחון יואב גלנט בקריה לפני כינוס הקבינט המורחב, ואולם, הפגישה עם גלנט נדחתה מאחר שבמקביל נמסר מלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו כי קבינט המלחמה ייפגש עם המשפחות ביום שני.
איזנקוט אמר למשפחות: "החזרת החטופים היא בעדיפות העליונה, לפני מיטוט חמאס". גנץ הוסיף: "מיטוט חמאס ייקח זמן, לחטופים אין זמן". על העסקה המתבשלת אמר איזנקוט: "אנחנו דנים בזה יומם ולילה. לא יכולים למסור פרטים כדי לא לחבל בתוצאה. עומד מולנו אויב אכזרי". השר גנץ הסביר למשפחות: "אנחנו משוכנעים, כל הקבינט, שהלחץ הצבאי מסייע להחזרת החטופים".
לפגישה שתוכננה עם השר גלנט הוגבלה כמות בני המשפחה שהיו אמורים להשתתף, זאת מטעמי הלו"ז הצפוף של השר שמגיע לקריה מפיקוד צפון ויצטרך משם להמשיך לכינוס הקבינט המדיני־ביטחוני, וחלק מהמשפחות זעמו על כך. אחיו של אחד החטופים כתב בקבוצה סגורה: "צריך להעביר לו מסר מאוד ברור, הוא לא עושה לנו טובה וגם לא נתניהו. אם הוא חלק מהקבינט - זו המחויבות שלו! ואם הוא לא רוצה להצטרף לפגישה עם כולם שלא יגיע". בת משפחה אחרת כתבה: "נראה שככה מתנהל הקבינט - בחוסר אחידות וחתירה למטרה". בסביבת השר הסבירו לפני הביטול שהגבלת כמות המשתתפים נובעת מהרצון לקיים שיחה עניינית עם הנוכחים ושיוכל להספיק לשמוע את דברי כולם.
במקביל לפגישות המשפחות עם השרים, עשרות מבני משפחות החטופים הפגינו מול שער הקריה בדרישה לפגוש מיידית את שרי הקבינט, כדי לקבל מידע כלשהו על מצב יקיריהם ועל העסקה לשחרורם. זהר אביגדורי, דודה של נעם וגיסה של שרון החטופות בעזה אמר במקום: "אף אחד לא אומר לנו כלום. עד מתי נמשיך לקבל עדכונים משמועות ותקשורת זרה? צאו ודברו איתנו עכשיו!"
קבלת שבת עצובה
יום שישי, היום הרביעי לצעדת משפחות החטופים, הסתיים בטקס קבלת שבת שהתקיים בגן הלאומי עין חמד בנוכחות אלפי אנשים. בני המשפחה הקימו מיצב ענק של שולחן שבת ובו 239 כיסאות - כמספר החטופים.
יו"ר ארגון נפגעי פעולות האיבה, אייבי מוזס, שאשתו ובנו הוצתו למוות על ידי מחבל בשנת 1987, היה בין הדוברים וקרא במהלך האירוע לשחרר את רוצח בני משפחתו לטובת שחרור החטופים. "אם צריך, אני קורא לראש הממשלה ולממשלת ישראל לשחרר את הנבלה שרצח את אשתי עופרה, שהייתה בהיריון, ואת בני בן ה־5, על מנת להחזיר את החטופים", אמש מוזס. "עשו זאת והשיבו אותם היום. אף ילד ישראלי לא צריך לישון במנהרה של חמאס. אנחנו מדברים על אחים שלנו, זה צו השעה להחזיר אותם עכשיו".
קמליה חוטר ישי, סבתה של גלי טרשנסקי שנחטפה מביתה בקיבוץ בארי, אמרה: "אני סבתא של גלי, שהיא אחת מתוך עשרה נכדים שיש לי. האח הבכור שלה נרצח באותה שבת שחורה וגלי שלנו חטופה בעזה. מאותו יום אין לי יום ולא לילה, אני מרגישה שגם אני נמצאת במנהרה בעזה, גם לי קשה לנשום כמו לגלי, גם אני לא אוכלת כמו שגלי לא יכולה לאכול והכאב שלנו מאוד גדול, כמו כל בני המשפחות האחרים. לי באופן אישי מאוד קשה להתייחס לגוש הזה שנקרא 'חטופים', לכל אחד יש שם. אני מבקשת מביבי ומכל השרים להגיע אלינו מחר, להסתכל לנו בעיניים, ושיגידו לנו משהו, שיראו אותנו כדי שלא נרגיש שאנחנו שקופים".
בימים האחרונים יש שמועות על עסקה ואנחנו עוברים רכבת הרים רגשית", סיפר אודי גורן, בן דוד של טל חיימי, שנחטף מביתו בניר יצחק. "אנחנו לא יודעים מה קורה ואני רוצה להזכיר מה התפקיד שלנו - לזכור שאנחנו הריבון של המדינה הזאת ותפקידנו לדרוש מה אנחנו רוצים, לא להביא פתרונות ומתווים, אלא להגיד בקול ברור - אנחנו דורשים את היקירים שלנו בבית. מאז 7 באוקטובר אנחנו ללא חמצן, אנחנו לא נושמים. המלחמה היא על הרעיון הזה שנקרא מדינת ישראל. חלק ממנו הוא על הביטחון בגבול, חלק ממנו הוא על הביטחון שאנחנו יכולים לחיות פה, שהמדינה תעשה הכול בשעת צרה, אבל עדיין לא עשיתם הכול כי בן דוד שלי טל עדיין לא פה".
