אביגיל היא ילדה של קיבוץ - כזו שמסתובבת יחפה בחוץ ומבלה עם האחים שלה, מיכאל בן התשע ועמליה בת השש. ילדים שגדלו כחלק מקהילה, קיבוץ אמיתי. היא גם מאוד אוהבת לצפות ב'קוקומלון' או ב'סמי הכבאי', כמו רוב הילדות בנות גילה. היא בכלל לא ילדה ביישנית, אבל גם קשורה מאוד להורים שלה, וכל הזמן, אבל ממש כל הזמן, היא רוצה להיות על הידיים של אמא שלה או של אבא שלה - צלם “ידיעות אחרונות” ו־ynet רועי עידן ז"ל - שנרצחו בבוקר הנורא ההוא של 7 באוקטובר, בבית שלהם בכפר עזה.
באותו בוקר אביגיל הייתה עם רועי, אבל הצליחה לברוח לבית של חברים, משפחת ברודץ, שהבן הקטן שלהם, אוריה, הוא חבר טוב שלה מהגן. מיכאל ועמליה התחבאו בארון וכך ניצלו, אבל לקח 14 שעות עד שחילצו אותם משם. בזמן הזה המחבלים הגיעו גם לבית של משפחת ברודץ וחטפו את האמא הגר, את עפרי, את יובל, את אוריה, ואת אביגיל שהייתה איתם.
מיכאל ועמליה מאוד מתגעגעים לאביגיל, יש להם קשר מאוד חזק ביניהם והם אומרים שהיא מאוד חסרה להם. את ההורים שלהם כבר אי־אפשר להציל, אבל את אביגיל עדיין אפשר - ולכן צריך לעשות את כל המאמצים כדי שתשוב הביתה כמה שיותר מהר. אסור לחכות, אסור לבזבז זמן - כי לאביגיל וליתר החטופים בעזה אין את הזמן הזה. צריך להחזיר אותם אלינו עכשיו, כמה שיותר מהר.
ביום שישי אביגיל תחגוג יום הולדת ארבע. אין דבר שאנחנו רוצים יותר מאשר לחגוג איתה, ביחד, בבית".
משפחות חטופים ונעדרים המעוניינות להשתתף בפרויקט: yediot.oct@gmail.com
