גם בימי שגרה משרת רב־סרן אור כהן (30) בגבול לבנון כאחראי הלוגיסטיקה בחטיבה 300. מאז פרוץ המלחמה והתחממות הגזרה הצפונית הוא כמעט ולא ביקר בבית, בו נשארה אשתו אופיר (26) כשהיא בחודש התשיעי להריונה עם בנם הבכור.
בשבת שעברה הגיע הטלפון המיוחל: אופיר הודיעה שזה קורה, הלידה מגיעה. אור עלה מיד לרכב והחל בדרך הארוכה מגבול לבנון לבית החולים איכילוב בתל־אביב. "הבטחתי לה שאני מגיע", סיפר, "אלו ימים מאוד מתוחים על הגדר, אבל אני חושב שהמלחמה גורמת להעריך את הבית והמשפחה, להגיד תודה על מה שיש לנו".
אור הגיע לבית החולים עם המדים והנשק, "אפילו עם האפוד ביד", בדיוק כשאופיר עלתה לחדר הלידה. אופיר: "ראיתי אותו והתחלתי לבכות, הוא הגיע ממש ברגע הנכון. היה מאוד מרגש ושמחתי שהוא לצידי. בלילה שאחרי הוא נשאר איתי בבית החולים, ישן במדים ליד התינוק שלנו".
אופיר הוסיפה כי "זה מורכב ללדת בתקופה הזאת, אבל זה מרגש ליצור חיים. זו שמחה מהולה בעצב".
אתמול התקיימה הברית, ואור ואופיר נתנו לבנם את השם דניאל. "בצוק איתן איבדתי את דניאל פומרנץ ז"ל, חבר ילדות שלי שלחם בגדוד 13 ונהרג בתקרית הנגמ"ש בשג'עאיה", סיפר אור, "כל השנים רציתי להנציח אותו, לסגור מעגל. כשהבן שלי נולד הסתכלתי עליו, ומשהו בחיוך שלו הזכיר לי את דניאל, אז קראנו לו על שמו. הזמנו את אמא שלו, ורדה פומרנץ, לברית, והיא מאוד התרגשה. גם אנחנו".
