שׁוּם דָּבָר כְּבָר לֹא יִהְיֶה אוֹתוֹ דָּבָר
פִּתְאוֹם הַכֹּל אָבַד.
יָם כָּחֹל, שָׁמַיִם תְּכֵלֶת, שֶׁמֶשׁ צְהֻבָּה
הַכֹּל הָפַךְ דָּהוּי יוֹתֵר, בִּפְנִים הָאוֹר כָּבָה.
גַּלִּים יִסְּעוּ הַרְחֵק מִכָּאן, יָשׁוּבוּ עֲצוּבִים יוֹתֵר
שְׁקִיעוֹת כְּתֻמּוֹת יַרְכִּינוּ רֹאשׁ בְּאוֹר כְּבָר לֹא זוֹהֵר.
הַחוֹל יִזְכֹּר אֶת הַיְּלָדִים בּוֹנִים אַרְמוֹן זָהֹב
וְהָאַרְמוֹן עַכְשָׁו שָׁקַע עָמֹק אֶל פִּי הַתְּהוֹם
הַלֵּב נִשְׁבַּר לִרְסִיסִים עַל כָּל יֶלֶד שֶׁנִּקְטַף,
עַל הָעֶצֶב וְהַצַּעַר וְעַל פְּרִי שֶׁנֶּאֱסַף.
אֻמָּה תָּקוּם מִיְּגוֹנָהּ, מֵאֵבֶל וְאֵימָה
וְתֶאֱסֹף אֶל תּוֹךְ רַחְמָהּ אֶת פִּגְעֵי הַמִּלְחָמָה.
אֶת שֶׁאֵרַע נִזְכֹּר לָעַד
ְהַדְּמָעוֹת כְּמוֹ מַבּוּל יַשְׁקוּ הָאֲדָמָה
וּמִתּוֹךְ הַבְּכִי וְהַשְּׁכוֹל תָּשׁוּב הִיא לִתְקוּמָה.
