כל מי שנמצא בקבוצות ווטסאפ של הבניין, הרחוב, השכונה או היישוב שלו נתקל בוודאי בהודעות מהסוג הזה: "לוחמת בחופשה מחפשת בדחיפות מישהי שפנויה לעשות לה לק ג'ל"; "מתארחת כאן משפחה מהעוטף. האמא מחפשת מי יטפל לה בציפורניים. תודיעו", והודעות דומות.
כן, גם בזמני מלחמה הביקוש ללק ג'ל מרקיע שחקים. ומי שנחלץ לעזרתן של נשים רבות הוא אדם שנותן מעצמו למען אחרים מאז ומתמיד: אלי דהן (25). במהלך שירותו הצבאי היה דהן לוחם ביחידת כפיר. בשנת 2018 נפצע ברגליו במהלך פעילות מבצעית והוגדר כנכה צה"ל. עם תחילת תקופת הקורונה הוא החל לעבוד כאלונקאי במרכז הרפואי "הלל יפה". לאחר שהחלה המלחמה בדרום נוצר מחסור בכוח אדם במערך האבטחה בבית החולים, ודהן התגייס לצוות האבטחה.
אלא שהאיש מומחה לעוד תחום. מאחר שבת זוגו לשעבר הייתה אלרגית לאקריל ונתקלה בבעיות בעולם טיפוח הציפורניים, הוא חקר את הנושא לעומק, נדלק על התחום, והחליט לעבור הכשרה. כיום יש לו תעודת מורח לק ג'ל מוסמך. הוא יכול היה להתפרנס מזה לא רע, אבל בחר לעשות טוב: בימים רגילים הוא מטפח בהתנדבות את הציפורניים של נשים מעוטות יכולת, חד־הוריות ואחרות.
מאז פרוץ המלחמה הקפיד דהן לקחת כמה ימי חופשה, שבמהלכם הוא נוסע למרכזי הפינוי כדי למרוח לק ג'ל לנשות עוטף עזה, ואף דואג לטפל בציפורניים של חיילות, שוטרות ולוחמות מג"ב. "חשוב לי לתרום את חלקי בכל דבר שרק אפשר", הוא אומר, "ההתנדבות בעולם הלק ג'ל מאפשרת לי להעלות חיוך על פניהן של נשים שחרב עליהן עולמן. אני שומע מדי יום סיפורים קשים וכואבים, ומנסה בדרכי שלי לחזק אותן כמה שאני יכול. מרחתי לק ג'ל ללוחמות שאיבדו חברות וחברים בקרבות הקשים, לנשים שאיבדו את בעליהן ולכאלה שבני זוגן נחטפו. התגובות והכרת התודה שלהן מחממות לי את הלב. זה המעט שאפשר לעשות עבורן".
