עינייך המשוטטות בין המילים, מחפשות נחמה בין השורות, מכאיבות לליבי שיודע היטב את כאבך. אני רוצה להיות נר לרגלייך ולהראות לך, שהחיים עוד לפנייך, אך יודעת שכעת, במצבך, אין מילים שיכילו את אובדנך, שינחמו אותך בתהומות ליבך. אני רוצה לכתוב שיהיה בסדר, אבל יודעת שהשכול הזה לא עוזב, רק משנה תדיר צורתו ומקבל פנים אחרות, מחליף מסכות.
את עדיין לא מעכלת איך המילה אלמנה קשורה לחייך, היא מזעזעת את אוזנייך, רחוקה שנות אור ממך. אינך מצליחה להבין איך יתקיים עוד יום בלעדיו, איך תחזרי לעמוד על רגלייך. האישה שחלמת להיות כבר איננה, נעדרת משולחן המשא ומתן. נותרת עם חורבן מול ארון, שעטוף בכחול ולבן.
1 צפייה בגלריה
yk13685279
yk13685279
(מוריה אשכנזי)
את חליפת היגון הזו כבר לבשתי אי שם, כשדפיקה נשמעה על דלת ביתי, אז התבשרתי גם. רואה אותך בעיני רוחי, קוראת את מילותיי בעיניים מצועפות דמעות, ורואה גם אותי ממרחק הזמן. עודני מתגעגעת. רוצה למחוק מראשי את המילים יתומים או אלמנות. מספרת לעצמי שתכף אקיץ מחלום בלהות, ואני ישנה וליבי ער מכאב על הצטרפותך למשמרת הנצח. במשמרת שבה נוכח הפחד, שלא תזכרי את עיניו היפות, שריחו עוד מעט מבגדיו יתפוגג, איך על צחוק ילדיו הוא כבר לא יתמוגג. את שואלת כיצד יגדלו הילדים בלעדיו, ולמה החמיץ אותם לשארית חייו?
איך סמכת רק עליו, איך עקר אלוקים אב מילדיו, ואין אף אחד שיצליח להיכנס לנעליו. משפחה וחברים עוטפים, מחפשים עבורך פתרונות. הם יאמרו ש"הכי קשה בחגים, שהשנה הראשונה זה כמו קביים, ואת חזקה, ותהיי חזקה!" הייתי רוצה להסכים עם כולם, להנהן ולומר: הם צודקים, אך האבל שלך - אין לו חוקים, אין קיצורי דרך ואין לו כללים. צעד אחר צעד יעברו הימים, תסללי לליבך שבילים אל הבית. בינתיים, מותר לך עכשיו הכל. מותר לך רק לבהות, את יכולה לבכות עד שיכאבו העיניים, לצרוח על אלוהים, לגזור את מרחב השמיים, מותר גם לבכות בתור בקופה וליד הילדים, מותר גם לרקוד ולשמוח מבלי להסביר מאיפה הכוח. זכרי: האבל שלך הוא חצוף ובלי חוקים. בלי הזמנה הוא מופיע ברגעים לא צפויים, משנה לשנה הוא רק ישנה צורתו. כעת יד ביד את הולכת איתו בשני מסלולים לכל החיים. עצב ושמחה מעתה ואילך בקווים מקבילים. נכון, אחותי, זה נשמע די רחוק, אבל עוד יבואו ימים של שמחה וצחוק. אם תפחדי להעז ולפרוח, אהיה כאן להזכיר לך, שיש לך הכוח.
אותה האישה לעולם לא תהיי, אז אומר לך עכשיו - לך מותר! כי חצי מליבך שם נשאר ונקבר.
מוריה היא אלמנתו של רס"ל יאיר אשכנזי ז"ל, שנפל במבצע צוק איתן