סיפורי התופת ועדויות השורדים מטבח 7 באוקטובר נאספו בעיקר על ידי התקשורת ומיזמים אזרחיים, שלקחו על עצמם לאסוף את המידע. אך למעשה, 46 ימים מפרוץ המלחמה עדיין אין גוף ממשלתי שמרכז את המידע שנאסף בגופים כמו זק״א, צה״ל והמשטרה. הדבר עלול להקשות על הסקת מסקנות מהאירוע, גיבוש כתבי אישום בינלאומיים נגד מבצעי הזוועות והשארת האירוע המזעזע בקדמת סדר היום העולמי.
מחדל העדויות והראיות של המדינה נחשף בכתבתו של רונן ברגמן שפורסמה ב"ידיעות אחרונות" ב־6 בנובמבר. כעת, מנסה המדינה לתקן את המצב: ועדת חוץ וביטחון בראשות ח״כ יולי אדלשטיין קיימה אתמול דיון בעניין הקמת חמ״ל ממשלתי לתיעוד העדויות והראיות מהמתקפה ב-7 באוקטובר.
ברקע לדיון היעלמות של ראיות ועדויות אודות אחד האירועים הדרמטיים בתולדות המדינה. בימים שאחרי המתקפה החלו להימחק מ-150 ערוצי הטלגרם של חמאס סרטונים שמתעדים את הזוועות. בנוסף, חלק גדול מהגופות לא תועדו, לא נעשה איסוף מידע מסודר מהניצולים וככל שעובר הזמן ועדויות טריות לא נגבות - קיים חשש שייקברו לנצח.
ח"כ מירב בן ארי, מיוזמות הדיון, אמרה: "ראיות ישמשו לבית הדין הבין לאומי בהאג, כמו גם להיסטוריה של מדינת ישראל. שמיניסטים בעתיד ילכו למקומות האלה כדי לראות וללמוד על מה שהיה. עם שעבר את השואה מבין את המשמעות של עדויות".
סנ"צ דוד קץ, ראש יחידת הסייבר בלהב 433 במשטרת ישראל: "אנחנו מקימים פלטפורמה שתאפשר לכל ניצול להוריד אפליקציה, להזין את פרטיו, להקליט את עצמו, ולבחור האם העדות תשמש לצרכי חקירה, לתיעוד היסטורי או גם וגם״.
יו"ר הוועדה יולי אדלשטיין אמר בסיכום הדיון כי מדובר ב"משימה לאומית", וכי צריך לחשוב על פורמט לאיסוף ושימור המידע, בין אם גוף ממשלתי, מוסד הנצחה או רשות.
