מִתּוֹךְ הָאוֹר בָּא הַחֹשֶׁךְ וּמִתְעַבֶּה.
צְעָקָה לְלֹא הֵד.
אֵין מִי שֶׁיִּשְׁמַע בְּתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ בַּשֶּׁקֶט וּבַיְאוּשׁ,
בֵּין תִּקְוָה לַחֲלוֹם בֵּין דְּמָעוֹת לִתְפִלָּה וְצַעַר הַשְּׁתִיקָה.
בּוֹנָה לִי גְּשָׁרִים תֹּכְנִית סְדוּרָה,
אֱמֶת מְדַמֶּמֶת מְכַלָּה אֶת זְמַנִּי.
יוֹם אֶחָד אֶדְהַר עַל סוּס לָבָן בְּהָרִים וּבַגְּבָעוֹת.
וְאְתְעַטֵּף בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ וְלֹא מְשַׁנֶּה מָה יַגִּידוּ.
וּבִכְלָל הַשֶּׁמֶשׁ עוֹד תִּזְרַח!
