"אין לאף אחד בעולם ניסיון בילדים חטופים", אמר פרופ' אשר בן אריה, מנכ"ל מכון חרוב ודקאן בית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, "משרד הרווחה הבין לפני חודש שצריך להיערך למצב הזה, וביקש שנבנה לו מודל. בשבועות האחרונים למדנו מה קיים בעולם, אבל אין הרבה חומר בנושא כי לשמחתנו לא הרבה ילדים נחטפו".
כעת, עם חתימת העסקה ושחרורם הקרב של עשרות ילדים ונשים, כשברקע סימני שאלה רבים בנוגע להתמודדויות ולטראומות שעברו עליהם ב־47 הימים בשבי חמאס - פורסם המתווה שהכינו במכון לקבלת הילדים החטופים.
"אנחנו מאוד מוטרדים", הוסיף פרופ' בן אריה, "תשאול לא נכון זה נזק שייקח שנים לתקן ולא מתוך כוונה רעה. פשוט יש דברים שלא שואלים או שצריך לדעת איך לשאול. בימים האחרונים עשינו הכשרה גם לאנשי השב"כ בנוגע לחקירות ילדים וגם לאנשי רפואה וצבא שאמורים לקלוט את הילדים ראשונים. אחרי זה עשינו השתלמות לעובדות הסוציאליות שילוו את המשפחות. במקביל משרד הרווחה בנה מאגר של מטפלים שמתמחים בטיפול בטראומה, שגם הם עברו הכשרה אצלנו. בהכשרות ניתנו כלים איך לדבר עם ילדים ומה להעמיד לטובתם במקרים של טראומה".
החטופים יגיעו קודם כל לבתי החולים, שם, נוסף לבדיקה הרפואית, ישוחחו עם עובדות סוציאליות. במקרים מורכבים, מומלץ לצוות שתי עובדות סוציאליות למשפחה, כך על פי התדריך שכתבה מנהלת השירות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות ד"ר יעל גור קול ושמפרט את נוהלי העבודה של מערכת הרווחה בתהליך קליטת החטופים.
העובדות הסוציאליות יתרשמו מעוצמת המצוקה הנפשית, והן ימליצו על התערבות נפשית נוספת של פסיכיאטר או פסיכולוג בהתאם למקרה. ככל שיעלה חשד לפגיעה מינית או לעינויים בתקופת השהות, יש לעדכן את הצוות הרפואי לצורך המשך בירור וטיפול.
כמו כן עובדות סוציאליות יקבלו את פני המשפחות, יכינו אותן למצב של קרוביהם וייתנו הסבר בנוגע לצפוי להתרחש בשעות שלאחר חזרתם. הן אף הונחו להמליץ למשפחה להימנע מחשיפה של החטופים והמשפחה לכתבים ולתחקירנים מכלי התקשורת.
גם בשירות הפסיכולוגי הייעוצי נערכים לקליטת הילדים החטופים בגנים ובבתי הספר. המחנכים והמורים יוכשרו לשם כך, ותלמידי הכיתות יקבלו הכנה לפני המפגש עם חבריהם. לכל בית ספר יוצמד פסיכולוג ויועץ חינוכי לליווי הילדים בטווח המיידי ובטווח הארוך.
