עסקת שחרור בני הערובה הגיעה אחרי לחץ ארוך של ממשל ביידן, שהפך אינטנסיבי יותר ויותר ככל שהתברר המחיר הפוליטי שמשלם הנשיא על תמיכתו בישראל. בשבועות האחרונים עבדה קבוצה קטנה של עוזרים בכירים לביידן רק על הניסיון להשיג עסקה, לא רק כדי להחזיר אמהות וילדים אלא גם כדי להביא להפוגה במלחמה והכנסת סיוע הומינטרי. הצילומים מעזה הפכו דומיננטיים בתקשורת האמריקאית, והסקרים הראו כי ביידן מאבד במהירות את תמיכת הבסיס הדמוקרטי שלו, עם הכניסה לשנת בחירות קריטית.
למרות שביידן לא נסוג מתמיכתו המוחלטת בישראל, כן נוצרו פערים בינו לבין ראש המשלה נתניהו. ביידן ניהל עם נתניהו 13 שיחות מאז 7 באוקטובר והחיבוק הראשוני המלא שלו התפתח בשבועות האחרונים לקריאות חוזרות ונשנות לריסון מצד ישראל בעזה.
אמנם ביידן ועוזריו אמרו שוב ושוב כי הם לא אומרים לישראל איך להגיב לטבח, אבל מספר בכירים אמריקאים רמזו כי הם ״לא יתאכזבו״ אם ההפוגה תהפוך להפסקת אש קבועה יותר. יותר מכך, גורמים בבית הלבן אמרו ל"ניו יורק טיימס" כי ביידן מקווה ששחרור בני הערובה עשוי להיות צעד התחלתי להתקדמות לעבר פתרון שתי המדינות.
המו״מ הקשה על העסקה החל בסוף אוקטובר, כאשר פקידים אמריקאים קיבלו ידיעה באמצעות מתווכים בקטאר ובמצרים כי חמאס עשוי לקבל הסכם לשחרור נשים וילדים. בתמורה, הם רצו שישראל תשחרר אסירים פלסטינים, תשהה את הלחימה ותעכב פלישה קרקעית. ישראל סירבה לעכב את המתקפה הקרקעית, חמאס סירב לספק הוכחות שבני הערובה חיים, והמשא ומתן נתקע.
הבית הלבן המשיך ללחוץ וב־14 בנובמבר התקשר נתניהו לביידן ואמר שהוא יכול לקבל את ההצעה האחרונה של חמאס. שעות ספורות אחר כך, החלה פעולה צה״ל בבית החולים שיפא, וחמאס ביטל את העסקה. עברו מספר ימים עד שהשיחות התחדשו, אחרי שיחה של ביידן עם האמיר הקטארי, תמים בן חמד אל־ת'אני. עוזרים בכירים של ביידן, כולל ראש ה־CIA ביל בארנס, נפגשו עם האמיר בקטאר כדי לעבור על הטיוטה האחרונה ובסופו של דבר הושגה העסקה שביידן היה זקוק לה מאוד.
