ההחלטה על עסקה לשחרור התינוקות, הילדים, הילדות, הצעירים והצעירות היא קשה, מורכבת - אך ראויה לשבח. היא מבטאת את המחויבות של ישראל להחזיר את החטופים והחטופות הביתה, אחרי שמדינת ישראל כשלה לחלוטין במניעת חטיפתם, כמו במניעת שאר מעשי הזוועות שבוצעו בשבת הארורה ההיא. החזרת החטופים היא מטרת־על, ויש לעשות הכל כדי להביא הביתה את כולם - אחרת ייחשב הדבר לדיראון עולם לכתם על ישראל.
ומעבר לכך, זו גם החלטה בעלת משמעות אדירה לביטחון הלאומי והחוסן הלאומי, ששזורים זה בזה: יידע כל אזרח שאם ייפול בשבי מפלצות חמאס, מדינת ישראל תעשה הכל להשיבו לביתו.
יש כאלה המתנגדים לעסקה שכוללת הפסקת אש בטענה כי הדבר יפגע בתנופת המבצע נגד חמאס. אולם הם, בלשון מנומסת, טועים לחלוטין - ואף פוגעים בערכי היהדות המקודשים ביותר, של "כל ישראל ערבים זה לזה". בכל הנוגע לטיפול בשבויים ונעדרים, החוק ברור: מה שאתה לא מסכם היום, ייתכן שלא ניתן יהיה לקיים מחר. או במילים פשוטות: כל יום של אומללות שניתן לחסוך מהעוללים והתינוקות ומשאר החטופים והחטופות הוא ראוי והכרחי.
נוגע ללב ומרגש שנשיא ארצות־הברית ביידן מבין זאת לעומק, ולכן הוא מפעיל את מלוא השפעתו על ערוצי התיווך השונים במטרה לממש את העסקה. אכן, ייתכן שתנופת המתקפה הישראלית עלולה להיעצר בשל הפסקת אש בת ארבעה ימים או ארוכה ממנה, וזה כמובן גורם חשוב במערכת השיקולים, אולם ניתן לשאוב עידוד מכך שביידן עצמו אמר שהוא מזדהה עם המטרה האסטרטגית של ישראל לשלול מחמאס את יכולותיו כגורם טרור וכחוליה בציר הרשע, בהובלת איראן. לכך הצטרפו גם קנצלר גרמניה שולץ ורוב ראשי העולם החופשי. לישראל אין ברירה אלא להביא למיטוט שלטון חמאס - ויש לה את תמיכת העולם לכך.
טענה נוספת שמחייבת התייחסות היא שלא ניתן לסמוך על חמאס שיקיים את תנאי העסקה - וזו טענה נכונה. לכן יש להפעיל את המודיעין על כל מכלול יכולותיו כדי לוודא שחמאס אינו מרמה את ישראל, ובמקביל להפעיל מנופי לחץ אמריקאיים וקטאריים כדי למנוע הטעיה. הפרת העסקה תחייב התייחסות, אך מקרים למיניהם של "זליגות" ירי קלות יצריכו בחינה של כל מקרה לגופו לפני שיוחלט על חזרה למצב מלחמתי.
בהזדמנות זו ניתן להצביע על שתי טעויות אסטרטגיות של מנהיג חמאס יחיא סינוואר, שיעלו לו במחיר יקר מאוד. ראשית, הוא העריך שמעשי הזוועה והחדירה המסיבית לישראל יביאו לערעור יסודות קיומה של המדינה - וגם אם נכון ל־7 באוקטובר נראה היה שהוא צודק, המדינה התעשתה וצה"ל קם כארי מרבצו ומפליא עשות ביכולותיו המקצועיות. שנית, סינוואר העריך שעל בסיס דימוי חולשת ישראל יחלו תקיפות משולבות מתוך המדינה ומחוצה לה - אולם הדבר לא קרה, וגם ההתקפות מכיוון חיזבאללסטן וחותיסטן לא מהוות איום מקיף כפי שהוא ציפה.
היום אנו מצפים לחבק את החטופים והחטופות שיחזרו למדינת ישראל - ולאחל להם כל טוב.
הפרת העסקה מצד חמאס תחייב התייחסות, אך מקרים למיניהם של "זליגות" ירי קלות יצריכו בחינה של כל מקרה לגופו לפני שיוחלט על חזרה למצב מלחמתי
