אנשי הצבא הם הגורם הישראלי הראשון שיפגוש את החטופים, ויקבל אותם מידי הצלב האדום. אתמול הם קיבלו הנחיות מדויקות כיצד לנהוג בסיטואציה הזו. קודם כל, נאמר להם, יש לדאוג ככל האפשר לצוות חייל לכל ילד או לכל יחידה משפחתית.
במפגש של החייל עם הילד, נכתב, עליו להציג את עצמו באופן הבא: "שלום, שמי X, אני חייל בצבא ההגנה לישראל ואני מלווה אותך כדי שתגיע הביתה. אתה נמצא במקום בטוח. אני פה כדי לדאוג לך, אתה בטוח".
כמו כן הם קיבלו שאלות שיש להפנות לילד, כמו: "האם קר לך או חם לך?", "האם אתה צמא?" אם החייל מזהה ילד שמתקשה ללכת, יש להציע לו: "האם זה בסדר שאני ארים אותך ואעזור לך ללכת? האם אני יכול לתת לך יד?"
"ניתן להציע מגע כגון מתן יד וחיבוק, אך הכל חייב להיות כהצעה", הובהר בהנחיות, "אין להרים או להחזיק את הילד ללא רשותו. אם המצב מחייב זאת, יש לתווך לילד את הפעולה 'אני הולך להרים אותך כי', 'אנחנו נהיה עכשיו בשקט ועוד מעט נוכל לדבר'. חשוב לזכור כי כל מגע יכול להיתפס כפולשני ועלינו לאפשר לילד לבחור בו, גם אם מדובר בילד קטן מאוד. גם אם מדובר בתינוק שאינו יכול ללכת – יש לשאול אותו לפני שמרימים אותו, וניתן להגיד לו 'בוא, אני אקח אותך על הידיים, בסדר?'".
כמו כן הוסבר להם כי הילדים ישאלו שאלות כגון "איפה אמא? איפה אבא?" ועל החיילים לא לענות על שאלות אלו, גם אם הם יודעים את התשובות. יש לענות על כל שאלה בנוסח דוגמת "חמוד, אני מצטער, אני לא יודע. התפקיד שלי הוא להביא אותך לישראל למקום בטוח, שם יחכו לך אנשים שאתה מכיר ויענו לך לכל השאלות". עוד נכתב כי יש לפנות לילד בשמו עד כמה שניתן, כיוון שלפנייה כזו יש פוטנציאל לחזק את תחושת המוכרות והביטחון של הילד.
