לבנימין נתניהו יש חשבון ארוך עם בכיר חמאס חאלד משעל. ב־1997, בהוראה משותפת עם ראש המוסד דני יתום, יצאו סוכני מוסד לירדן במטרה לחסלו. אבו־ווליד, אז דמות אנונימית, היה בדרכו להביא את שני בניו לבית הספר. כשירד מהמכונית נדחפו אליו שני גברים, כאילו במקרה, ותחבו לאוזנו פחית קולה שהכילה רעל. משעל התמוטט.
איש לא האמין, גם לא משעל, שמדובר בניסיון חיסול. אבל עובר אורח זיהה שני סוכני מוסד נמלטים בזריזות לתוך מכונית, שבה המתינו שני סוכנים נוספים. הוא דלק אחריהם והזעיק את המשטרה. שני סוכנים הצליחו להימלט למעונו של שגריר ישראל בירדן. שניים אחרים נעצרו, והמלך חוסיין איים להוציא אותם להורג. משעל פונה לבית החולים. חומר נוגד לרעל הועבר לירדן בידי רופאה ישראלית, וחייו של איש חמאס ניצלו.
לנתניהו, כאמור, יש חשבון עם משעל. האיום הפומבי שלו שלשום, לחסל את הנהגת חמאס בכל מקום, הוא מיותר. מי שיתעקש יוכל להגיע אל בכירי ארגון הטרור גם בלי לפזר הצהרות, כפי שעשתה גולדה מאיר עם רוצחי הספורטאים באולימפיאדת מינכן. אבל משעל ככל הנראה מבין שהוא שוב על הכוונת. האזהרה של נתניהו מהדהדת באוזנו הבריאה, בדיוק כמו באוזניהם של איסמעיל הנייה, יחיא סינוואר, מוחמד דף ועוד כעשרה בכירי חמאס.
משעל כבר בן 67. הוא נשוי ואב לשניים ומתגורר בבית מפואר בדוחא, בירת קטאר, על חשבון השליט. מחזיק בג'יפ משוריין, גם הוא תרומת בעל הבית בדוחא, ובמינוי לחדר הכושר המפואר במלון ארבע העונות.
לפני שלוש שנים נתקלתי באבו־ווליד בכניסה למלון יחד עם קבוצת עיתונאים מהעולם הערבי. אנשי התקשורת הקיפו אותו, שאלו שאלות וסימנו לי להתקרב. אחד ממאבטחיו לחש באוזנו "זאת ישראלית" והצביע עליי. משעל אמר "סליחה" וברח מהמקום. בשבוע שעבר נהניתי לראות אותו מתפתל מול מצלמות הטלוויזיה של ערוץ אל־ערביה הסעודי, כשעיתונאית מצרית תקפה אותו בשאלות הכי נכונות. משעל איבד את קור רוחו.
מדמות אנונימית, כאמור, בעת ניסיון ההתנקשות בירדן, איש הפיזיקה והמחשבים, יליד סילוואד שליד רמאללה, הפך לדמות מפתח בחמאס. אבל בעזה הוא ביקר רק פעם אחת, ב־2012. הנייה העלה אותו על בימת כבוד מאולתרת והציג את "כבוד המזכ"ל", שהביע התרגשות עד דמעות מלאכותיות. משעל למד טכניקה של התפרצות בכאילו־בכי אל מול המצלמות. זה עוזר לרייטינג, הוא הסביר לאחד מידידיו.
אין דרך להשוות בין משעל והנייה, בחליפותיהם הנוצצות, מול שולחנות פאר עמוסים בבתי מלון חמישה כוכבים בדוחא, לבין סינוואר ודף שנמצאים בעזה. לפי מה שידוע, גם לא שוררת ביניהם חיבה מיוחדת. סינוואר כבר למד שכל מי שטועם מהחיים הטובים, לא ישוב אל העוני שברצועה. העיכוב בחתימת הסכם שחרור החטופים נבע בין היתר מהתעקשויות של סינוואר. הוא למד לא לסמוך על ה"ביליונרים", לפי ניסוחו, מהמפרץ.
בקרוב ייפתח המרוץ לחיסול צמרת חמאס. ידיד שלי מעזה, שעבר לדרום הרצועה, עוד לא החליט ממי הוא מתאווה להיפרד ראשון: סינוואר, משעל, הנייה או דף? השנאה של המקומיים להנהגת חמאס והפחד מנקמתה גדולים מהשנאה לישראל. יהיה מרתק לשמוע את עדותו של ד"ר מוחמד אבו־סלמיה, מנהל בית החולים שיפא, שנעצר אתמול על ידי ישראל. מי כמוהו מכיר, גם אם ינסה להכחיש, את התנהלות חמאס ואת הפרופילים – לא רק הרפואיים – של מנהיגיו.
