"הבוחר אמר את דברו", הכריז אתמול מי שאולי יהיה בקרוב ראש ממשלת הולנד, חרט וילדרס. הוא התייחס אתמול לאפשרות שיהפוך לראש ממשלת הולנד, וציין כי "הקמפיין הסתיים". הוא אף הביעה שאיפה לשתף פעולה עם מפלגות אחרות: "יחסי הכוחות בין המפלגות ברורים כעת, וחשוב שנחפש קווי דמיון".
כשנשאל מה הוא חושב על הולנדים מוסלמים שמודאגים לאחר ניצחונו הסוחף, הוא ענה שגם מוסלמים רבים הצביעו למפלגתו: "ואם אהפוך לראש ממשלה, אהיה כזה עבור כל ההולנדים, בלי קשר לדת, העדפה מינית, צבע, מגדר או כל דבר אחר". הדברים הללו משקפים גישה חדשה ופרגמטית יותר של וילדרס, שתלוי במפלגות אחרות להקמת קואליציה.
תוצאות הבחירות בהולנד ממחישות את עוצמת רעידת האדמה הפוליטית, שעשויות להיות לה השלכות על האיחוד האירופי כולו. "המפלגה למען החירות" של וילדרס קיבלה את רוב הקולות עם 37 מושבים מתוך 150, למעשה כמעט רבע מקולות המצביעים. מפלגתו יותר מהכפילה את כוחה, הרבה מעבר לעלייה המינורית יותר שצפו הסקרים.
לפי סקר שפורסם השבוע, לא פחות מ־70 אחוז מהמצביעים לא ידעו מה יצביעו יממה לפני הבחירות – רובם, החליטו כנראה לתמוך בו. הטבח בעוטף וההפגנות הפרו־פלסטיניות באירופה, שחלקן היה אלים ובעל סממנים אנטישמיים, גרמו לבחירה במתנגד ההגירה. וילדרס בן ה־60 מתבטא לא פעם בבוטות – הוא תיאר בעבר את האיסלאם כ"אידאולוגיה של תרבות מפגרת". הוא נחשב לתומך עקבי וקולני של ישראל.
השאלה הגדולה כעת: האם ישכנע את המפלגות הגדולות להצטרף לממשלתו, או שהן תקמנה קואליציית "רק־לא־וילדרס"? בינתיים, מנהיגי הימין באירופה, בהם ראש ממשלת הונגריה אורבן, ראשת ממשלת איטליה מלוני, ולה־פן מנהיגת "האיחוד הלאומי" (מפלגת הימין הקיצוני בצרפת) ואחרים, בירכו אותו על נצחונו.
