מיום ראשון השבוע אני פותחת את יומי בפרק תהילים לרפואתו של יאיר ידידיה בן מיכל בינה. אני מצרפת לשמו את שם אמו, כמנהג ישראל מאז תפילת דוד המלך. המבקש את תשועת ה' במילים "אני עבדך בן אמתך". זאת לבקשת חברתי, סבתא של יאיר, שנפצע פציעה קשה ומורכבת בשבת האחרונה בעזה, איבד דם רב, הגיע במצב קשה לאיכילוב, והוא ממשיך להיאבק על חייו בין ניתוח לניתוח.
10,809 פרקי תהילים נאמרו לרפואתו של יאיר המתוק מדבש עד רגע כתיבת דברים אלו אמש, על ידי 3,991 מתפללים ומתפללות, ביניהם גם ידידים וידידות של הסבים והסבתות הכואבים, והמייחלים לישועה.
כבת לדור שלא ידע מה זה סבא וסבתא, אי־אפשר שלא לכאוב מול המראות והחוויות של סבים וסבתות של עידן המלחמה הנוכחית. רבים כל כך מתוכם מצאו את עצמם נוטלים חלקים פעילים בהתמודדות עם המשברים שמייצרת התקופה, בכמויות ובהיבטים שלא הכרנו. קשרים מופלאים בין נכדים ונכדות לבין סבים וסבתות צפים מעלה־מעלה ומוכיחים את המארג הייחודי שלנו.
לב מי לא נכמר למראה סבא כרמל וסבתא ליזה של אביגיל עידן החטופה, שמייחלים לחבקה ולחגוג עימה יום הולדת 4. לב מי לא נשבר למראה החיבוק של אורי מגידיש עם סבתה. בחשמל שניצת באוויר כשנפגשו עיניה העייפות של התצפיתנית ששוחררה עם עיניה הנפוחות מדמעות של סבתא שלא הפסיקה להתפלל לשובה של נכדתה. אי־אפשר להישאר אדישים מול הפוסטים של אוריאן, נכדתה של סבתא יפה אדר (85), שתמונתה כחטופה התפרסמה בכל העולם. והיא לא הסבתא היחידה שנחטפה, או נרצחה, ופתאום נחשפנו לעוד ועוד סיפורי חיים של קשרים מרגשים עם נכדים ונכדות שנקטעו באיבם.
היו לנו כבר בארץ הזאת אירועי טרור וגם תאונות דרכים שבהם נהרגו או נרצחו הורים והותירו חלק מילדיהם יתומים ושכולים מאחים. אבל לא זכורות כמויות כאלו של סבים וסבתות שהופכים בגילים מתקדמים למגדלי תינוקות וילדים יתומים. מסה כזאת של "בייביסיטרים" להורים מגויסים, של פורסי חסות על צאצאיהם מיישובי העוטף ומצפון הארץ שהפכו לפליטים.
עם גדול ורב של מי שזכו להיות סבים וסבתות, ביניהם מי שניצלו מהשואה כילדים ולא נהנו כמעט או בכלל מהפינוק ועמוד השדרה הסבתאי, והיום נקראים בתוך השבר לעודד את משפחותיהם, ולהבטיח שגם מהזוועה הזאת נצא חזקים יותר.
זהו הזמן להצדיע לסבים ולסבתות. נדבך חשוב של חוט השדרה היהודי שלנו. שמזכירים לכולנו בדאגה, כן לסבתא מותר לדאוג ולשאוב את הדאגות של כולם. בחום, באכפתיות, במאכלים האהובים, בתפילות, במורשת העוברת מדור לדור, שהמשפחה היא חוט השדרה שלנו. רכיב איתן, שאויבינו ניסו לשבור לאורך כל הדורות. והם לא יצליחו. כי עם ישראל חי וחזק וימשיך להיות כזה, וסבא וסבתא הם ההוכחה.
