תושבי יישובים הנמצאים בקרבת גבול לבנון מאיימים לפנות לבג"ץ בדרישה שהממשלה תפנה אותם מבתיהם, כפי שעשתה במקרים של יישובים סמוכים.
הממשלה אישרה השבוע הארכה בחודש נוסף את פינוי עשרות אלפי תושבי הגליל שגרים עד חמישה קילומטרים מהגבול. היא שוב השאירה בחוץ כ־7,000 תושבים בעשרה מתוך 24 יישובים שנמצאים בטווח שניים עד חמישה קילומטרים מהגבול, ומסרבת לפנות אותם. זאת למרות שחיי התושבים הפכו לסיוט בשל הפגזות צה"ל, אזעקות וירי טילים. בנוסף, מערכת החינוך סגורה. בין היישובים: עבדון, עלמה, אבירים, אלקוש, ריחאניה, כרם בן זמרה, מנות וגשר הזיו.
"למה כולם סביב פונו ואנחנו נותרנו מאחור", שאלה בזעם אורלי ג'רבי, יו"ר ועד המושב עלמה שבגליל העליון, "אין לנו לא לילה ולא יום. רעשי הפיצוצים הפכו סיוט עבורנו ועבור הילדים".
בעלמה גרים כאלף תושבים. לדברי ג'רבי, רק בכ־30 אחוז מבתי המושב יש חדרי ממ"ד תקינים. "אנחנו כלואים בבתים מתחילת המלחמה", היא אומרת, "הדרכים ליישוב חסומות בשתי עמדות צבאיות והכביש חשוף לירי ישיר מחוליות מחבלים שפועלות בגבול. בשבוע שעבר חסמו את הכביש ליותר מארבע שעות. חיכינו בצומת חשופים לירי, בלי יכולת לזוז".
התושבים פנו לעזרת הקליניקות המשפטיות של אוניברסיטת חיפה, שם נערכים להגיש בתחילת השבוע בג"ץ נגד הממשלה. הדרישה היא לקבל הסבר על סמך אילו קריטריונים החליט שר הביטחון גלנט שלא להכיר ביישובים אלה כמיועדים לפינוי. החלטת גלנט נשענת על הערכות מצב של מערכת הביטחון ולא מתייחסת להיבטים אזרחיים בזמן מלחמה.
גלנט ניסה בתחילת השבוע להעביר את האחריות על קבלת החלטת הפינוי לידי שר האוצר סמוטריץ'. הוא ביקש כי ישפה את התושבים מהיישובים שלא פונו ושעזבו בשל המציאות הביטחונית החריגה.
יו"ר מועצה אזורית מטה אשר וראש פורום קו העימות משה דוידוביץ' סיפר כי סמוטריץ' הבטיח לו שהיישובים יוכרו כנדרשים בפינוי, אבל ביום שלישי גילה כי הממשלה לא התייחסה כלל לנושא בהחלטתה. "שר האוצר הבטיח לי שהסוגיה תיפתר בתוך 48 שעות", אמר דוידוביץ', "רציתי להאמין שכאשר שר פונה אליי הוא דובר אמת".
עו"ד הרן רייכמן מאוניברסיטת חיפה פנה שלשום לראש הממשלה נתניהו ולשרים גלנט וסמוטריץ' במכתב מקדים לפני פנייה לבג"ץ בדרישה כי יתקנו את החלטתם. במכתבו טען בשם התושבים כי "ההחלטה בעניינו של כל יישוב צריכה להיעשות על סמך קריטריונים ברורים ותשתית עובדתית בהירה ולהתקבל באופן מנומק בכתב".
