בעקבות העלייה החדה בהיקף התקריות האנטישמיות ובחומרתן בקמפוסים בארה"ב, משרד החוץ גיבש תוכנית פעולה מרחיקת לכת שעיקרה הוא לפגוע כלכלית ותעסוקתית בסטודנטים אנטישמים ולגרום לאוניברסיטאות להרחיק אותם מהקמפוסים.
זירת הקמפוסים האוניברסיטאית בארה"ב זוהתה כמוקד רעיל ובעייתי במיוחד, וזאת בין היתר בשל מקורות מימון של מדינות כקטאר ופריחת ארגוני סטודנטים מוסלמים העויינים את ערכי המערב. משרד החוץ הקים צוות עבודה במטרה לגבש המלצות לפעולה להתמודדות עם האתגר. בתוכנית שגובשה בעקבות הנחיית שר החוץ אלי כהן, הוחלט על מסגרת פעולה במספר צירים עיקריים.
1 צפייה בגלריה
yk13691269
yk13691269
(צילום: BRYAN R. SMITH, איי־אף־פי)
ראשית, גביית מחיר אישי, כלכלי ותעסוקתי, ממפיצי אנטישמיות, בין היתר באמצעות שיימינג — פרסום שמותיהם של מי שמחוללים אנטישמיות בקמפוסים, סטודנטים ואנשי סגל. הרעיון הוא שסטודנטים אנטישמיים יתקשו למצוא עבודה בארה"ב וישלמו מחיר כלכלי כבד על ההתנהלות שלהם.
במישור המשפטי יוצאו מחוץ לחוק פעילות וארגונים המהווים סכנה לסטודנטים יהודים בקמפוסים. במישור הכלכלי ייפגע מימון פעילות אנטישמית בקמפוסים. ישראל תפעיל לחץ על תורמים יהודים ולא יהודים למשוך את השקעותיהם בקמפוסים בהם לא מטופלת תופעת האנטישמיות.
בציר המדיני בוחנים במשרד החוץ אפשרות לשת"פ עם הממשל האמריקני, העומד לפרסם תוכנית פעולה להתמודדות עם אנטישמיות בקמפוסים במסגרת האסטרטגיה הלאומית למאבק באנטישמיות. כן הוחלט על שיגור משפיענים לקמפוסים בארה"ב.
עוד צעדים שנבחנים: שיח עם מחוקקים בארה"ב להפעלת השפעתם על ראשי האוניברסיטאות הציבוריות המקבלות מימון פדרלי ומדינתי; ניצול רשת ראשי הערים המהווים קואליציה למאבק באנטישמיות לפעילות ברמה המקומית בקמפוסים; שיח עם גורמי אכיפת החוק; רכישת שטחי פרסום בעיתוני הסטודנטים לקידום קמפיין כנגד אנטישמיות ועוד.