"משפחתי - דורון, רז ואביב שבו אליי הביתה מן השבי. אני נחוש להביא לתקומתה של משפחתי מהטראומה והשכול הנוראי שעברנו, למען עתיד הילדות ודורון", אמר יוני אשר, שאשתו ובנותיו נמנו עם החטופים ששוחררו בפעימה הראשונה.
"ימים מורכבים עוד לפניי. חייב תודה והוקרה לבנינו שמחרפים נפשם, לצה"ל, ממשלת ישראל וקבינט המלחמה העוסקים במלאכה. תודה לעם ישראל הנפלא על החיזוקים. תודה גדולה למטה משפחות החטופים שפועל למען החזרת כולם. אני שמח שקיבלתי בחזרה את משפחתי, מותר לשמוח ומותר להזיל דמעה. זה דבר אנושי. אבל אני לא חוגג, אני לא אחגוג עד אשר יחזור אחרון החטופים.
"אני רוצה להדגיש, ילדינו, אבותינו, אמותינו, אחיותנו נמצאים בשעה זו בשבי, יש אנשים שבשעה זו ליבם נשבר ואני רוצה לוודא שכל החטופים עד האחרון ישוב הביתה. משפחות החטופים הן לא פוסטרים, הן לא סלוגנים, הן אנשים אמיתיים, ומשפחות החטופים הן מהיום המשפחה החדשה שלי, ואני אדאג ואעשה הכל שאחרון החטופים יחזור הביתה. תודה לכולם".
"חלמתי שהלכנו הביתה", סיפרה רז לאביה כשנפגשו, והוא השיב לה: "והנה עכשיו החלום התגשם, אנחנו עוד מעט חוזרים לבית שלנו, רק באנו לפה שהרופא יבדוק אותנו".
לפני כן פירסם פוסט בפייסבוק על התמיכה שזכה לה בחודש וחצי האחרונים, וקרא לממשלה שלא לעצור עד לשובם של כל החטופים.
"הן סוף־סוף כאן, בבית", כתב אשר. "יהיה עוד זמן לדבר על הכל. לעת עתה – תודה לכולכם, ממעמקי ליבי, על התמיכה והחיבוק החם", כתב והדגיש: "אין תמונת ניצחון עד שכולם חוזרים".
יוני אשר היה אחד הישראלים הראשונים שיצאו לתקשורת ב־7 באוקטובר, בשעה שבדרום שרר כאוס, ודיווח כי משפחתו – דורון והבנות אביב ורז – נחטפה לרצועה. באותה שבת ארורה ביקרו השלוש בקיבוץ ניר עוז, שבו גדלה דורון, את אמה ואת בן זוגה גדי מוזס.
את התמונה האחרונה מדורון והבנות קיבל יוני מעט אחרי השעה תשע בבוקר באותה שבת, כשדורון תיעדה את הילדות משחקות בממ"ד. שעה לאחר מכן התקשרה דורון, רואת חשבון במקצועה, ודיווחה לבעלה בלחישות שיש מחבלים בתוך הבית. אחרי שלא שמע ממנה זמן מה, וכשחייג לא זכה למענה, ביצע יוני איכון לטלפון של דורון ב־11:30 וגילה שהוא נמצא בחאן־יונס. אחר כך מצא בטלגרם סרטון שבו נראים המחבלים מעלים את דורון והבנות לעגלה, מכסים את שערה של דורון – ומובילים אותן לרצועה.
