הפנייה של גוני סירוטה:
"אני רווקה, בריאה, בת 33. לפני כשנה החלטתי להקפיא ביציות. לקופת החולים יש קריטריונים להשתתפות עצמית בתהליך: אם מדובר בשימור אלקטיבי, העלות נופלת על האישה. אם מדדי הפוריות שלה נמוכים מרף מסוים, הקופה מממנת את רוב ההליך והמטופלת משלמת רק את ההשתתפות העצמית. ביצעתי שני סבבי הקפאה. בבדיקות שעברתי לפני הסבב הראשון התגלתה פוריות נמוכה, אבל עדיין לא מתחת לרף המינימלי, כך שהעלות – 13,000 שקל – הייתה עליי. בסיום ההליך הוקפא מספר נמוך של ביציות, ולכן המליצו לי לחזור על ההליך. לכן, שלושה חודשים אחרי הסבב הראשון עברתי את השני, והפעם הבדיקות ההורמונליות שלי היו מספיק נמוכות כדי לזכות אותי בתשלום הקופה, כשאני משלמת רק 1,300 שקל. שאלתי: האם יש הצדקה לבקש החזר רטרואקטיבי מהקופה עבור הסבב הראשון? כי הסטייה מהרף הייתה אז של מיליגרמים בודדים וזה מרגיש לי שרירותי. פניתי בעניין לקופה והם ניפנפו אותי".
על מה התרגזנו? על הנפנוף המקומם והמיותר, שחייב היה להתחלף בהסבר קצר ומניח את הדעת.
תשובת המדור: את צודקת בתחושתך שבקשת התשלום הגבוה ממך, כשהיית כל כך קרובה לרף הנמוך, היא קצת מרגיזה. אבל כל גבול חיתוך, טכני (למשל שהמרפאה נפתחת ב־8:30 ולא ב־8:29) או רפואי (למשל זכאות למימון אביזרים, תרופות וכדומה) הוא שרירותי. המחוקק, על סמך ידע שמספקים לו רופאי התחום, מגדיר מה גבולות הנורמה ומה חורג ממנה, וזה מה שתמיד קובע. אפילו מיליגרם מעל ערך מסוים – ואת כבר לא זכאית לתשלום מהקופה.
הפנייה של בתיה וברוך גולדשמידט:
"שנינו גמלאים, בני 72 ו־74, עם מחלות גיל קלות שמתאזנות באמצעות טיפול תרופתי קבוע. אנחנו פעילים, שוחים, יוצאים להליכות ומקפידים על תזונה בריאה. לכן, החלטנו גם לנדב את עצמנו למאמץ המלחמתי ולתרום דם. אבל האחות בקופת החולים אמרה שלא ייקחו מאיתנו. התאכזבנו. האם זו אפליה על רקע גיל?
על מה התרגזנו? על האחות, שפסלה ב"שלוף" את הבקשה המרגשת של זוג הקשישים, מבלי שקראה את הקריטריונים של מד"א לתרומת דם.
תשובת המדור: באתר "מד"א – מי יכול לתרום דם" מפורטים בבהירות כל הפרטים, ההגבלות והבדיקות הנדרשות לפני ביצוע התרומה. כדאי לברר שם מה התנאים לפני שמגיעים.
