משפחות הרן, שוהם ואביגדורי התאחדו בשמחה ובהתרגשות בבית החולים שיבא אתמול לפנות בוקר, לאחר המתנה מתוחה לשחרור ששת החטופים מהמשפחה - הסבתא שושן הרן בת ה־67, בתה עדי שוהם בת ה־38 והנכדים נווה שוהם בן ה־8 ויהל שוהם בת ה־3, הגיסה שרון אביגדורי ובתה נעם בת ה־12.
לנווה, אוהד הכדורגל המושבע, חיכו על המיטה מבחר חולצות של הקבוצות הבכירות בעולם, והכדור שלו, שנמצא מחוץ לבית ההרוס בבארי של סבו וסבתו, אבשלום ושושן הרן. מיד עם הגיעו הוא בחר בחולצה של נבחרת ארגנטינה, לקח את הכדור ושיחק בתוך החדר. יהל הקטנה שמחה לפגוש את בני משפחתה, שאותם לא ראתה 50 ימים, פיזרה חיוכים ונהנתה כשהקריאו לה ספרי ילדים.
4 צפייה בגלריה
איחוד משפחת אביגדורי לאחר שחרור האם והבת שרון ונעם בבית החולים שיבא | צילום: חיים צח, לע"מ
אמם של השניים, עדי, פגשה את שני אחיה, יובל ושקד, שבמשך כל תקופת שבייה ניהלו מאבק עיקש לשחרורה ולשחרור יתר בני המשפחה וכל שאר החטופים הישראלים המוחזקים בידי חמאס.
לצד השמחה, נותר בשבי בעזה טל שוהם (38), בעלה של עדי ואביהם של נווה ויהל, ובני המשפחה הדגישו את מחויבותם להמשיך ולפעול בכל דרך להשבתו ולהשבת כל יתר החטופים הישראלים. "החזרתם הביתה צריכה להיות בעדיפות ראשונה", אמרו. "הם הופקרו על ידי מדינת ישראל והיא זו שמחויבת להשיב אותם".
שרון אביגדורי (52) ובתה נעם נחטפו מבארי כשביקרו בקיבוץ אצל משפחה, ושוחררו בשבת בלילה במסגרת הפעימה השנייה בעסקת החטופים, לאחר שעות של עיכובים ו־50 ימים בשבי חמאס. עדי אביגדורי, גיסתה של שרון, סיפרה על ההתרגשות מחזרתם של שישה מבני משפחתה: "עברנו לילה מאוד מותח, ציפינו שהם יחזרו בערך בשש בערב, אבל חמאס עיכב את העסקה. אלו היו שעות מורטות עצבים". היא תיארה את רגעי פרסום התמונות הראשונות: "הבית התמלא בצעקות של שמחה והתרגשות".
בבית החולים שיבא סיפרה עדי כי החטופים הגיעו למקום רק באזור השעה 04:00 בבוקר: "זו הייתה התרגשות גדולה. אנחנו שמחנו מאוד לחבק אותם, לראות אותם באמת בעיניים ולא רק בפוסטרים שהתרגלנו אליהם. זה היה פשוט חלום שהתגשם". לדבריה, "נאבקנו כל כך הרבה ועבדנו קשה. שחרור החטופים זו המטרה האמיתית, זו תמונת הניצחון האמיתית של מדינת ישראל".
עדי הבהירה כי "כל משפחות החטופים זה משפחה אחת גדולה. אנחנו לא מתכוונים להוריד את הרגל מהגז".
זוהר אביגדורי, גיסה של שרון, הוסיף כי "התחושות הן של אושר גדול מאוד. הבית חזר להיות שמח. המאבק לא נפסק עד שהחטוף האחרון יחזור. אני ואחיי נמשיך לקחת חלק בפעילויות המטה, נעשה כל מה שאפשר עד שכל החטופים יהיו בבית". לדבריו, "ישנתי בדירה שלהן ובבוקר פתחתי את הדלת והיו עשרות זרים ובלונים, אנחנו מאוד מקווים שיהיה אפשר לחזור לחיים הרגילים בקרוב".
