לא אפול מהכיסא מרוב הפתעה אם יתברר שמנכ"ל בית החולים שיפא ד"ר מוחמד אבו־סלמייה הובא בחשאי לישראל. כאן יכולים לערוך לו תשאול עומק - לא חקירה, כי הוא לא חשוד מוצהר בעבירה כלשהי - על התנהלותו של בית החולים, בעיקר על הדמויות שהסתובבו בו. אפשר, למשל, להקרין לו סרטונים, להצביע על דמויות, להתעניין מה באמת התרחש בשלוש קומות המרתף.
אבו־סלמייה הוצא מתוך מכונית בשיירת כלי רכב שהעמיד האו"ם לרשותם ביום רביעי האחרון, עוד לפני החזרת החטופים. רופא נוסף ושתי אחיות נעצרו איתו והובלו למקום לא ידוע. באותו הזמן, צוות של רופאים, אחים ואחיות משיפא התלווה לקבוצת מאושפזים בדרכם לדרום הרצועה. במסדרונות בית החולים נותרו רק שלושה רופאים וארבע אחיות, שצפויים להתפנות, בסיוע צה"ל, עם החולים הקשים ביותר.
לפי המידע שמוסרים אנשי הצוות, עוד לפני אבו־סלמייה נעצרו שלושה רופאים ושלוש אחיות. המידע שהם צפויים למסור עשוי להכווין את כוחות צה"ל ולשפוך אור לא רק על מקומות מסתור, אלא, בעיקר, על זהותם של קצינים ופונקציונרים בכירים בחמאס, על מאגרי נשק ותחמושת. חמאס הגיב בהודעה תקיפה על המעצר: "בלתי אנושי" ו"בלתי מוסרי". לפי חמאס, זו שבירה של המוסכמות בכל הנוגע לצוותים רפואיים ולמחויבותם לטפל בחולים, בעיקר בזמן מלחמה. מעניין לגלות שעד לרגע זה ישראל לא מגיבה ואין הודעה רשמית מדרגים מדיניים או מדובר צה"ל על נסיבות היעלמו של הרופא.
אבו־סלמייה כאילו ניחש שייעצר לפני שנעלמו עקבותיו. הוא לא הפסיק להתראיין בימים האחרונים, להודיע לכל כלי תקשורת ערבי או בינלאומי שפנה אליו שהוא לא חבר בחמאס, שאין לו שמץ של מושג מה התרחש בקומות המרתף של בית החולים, שהצוות הרפואי טיפל בחולים ובנפגעי ההפצצות - נשים, ילדים וקשישים. עשרות ניתוחים התבצעו בעשרת חדרי הניתוח של שיפא, ואבו־סלמייה ובכירי הצוות לא יצאו הביתה למעלה מ־40 יום.
אם הוא אכן כאן, יכול להיות שזה לא ביקורו הראשון בישראל. אחרי הכל, בעשור האחרון, וגם קצת לפני 7 באוקטובר, התייצב בשיפא צוות רופאים ישראלי־ערבי כדי להדריך ולסייע בניתוחים, לצד הרופאים הצעירים. פעם בשבוע הגיעו, באישור השלטונות בישראל, חצו את מסוף ארז ונאספו למכוניות מיוחדות שהעמיד לרשותם אבו־סלמייה.
בתשאוליו הוא יוכל למסור מידע חשוב על הקליינטורה במרתפים - אלה הבריאים ואלה שהובאו לאשפוז וטיפולים רפואיים עוד לפני 7 באוקטובר. סביר להניח שהנהגת חמאס, שעקבה אחר נסיבות היעלמותו הפתאומית, כבר למדה להתארגן מחדש, מחשש שימסור מידע על מקומות מסתור. עד עכשיו, למרות האיומים, ישראל לא הצליחה להגיע לשני הקודקודים, יחיא סינוואר ומוחמד דף, שבעצמו עבר טיפולים בידי צוות בית החולים, מחוץ לשיפא, אחרי שנפצע קשה בניסיון חיסול ישראלי בספטמבר 2002. דף איבד אז את העין, נותר בעל מום קשה וקשיים בדיבור ובתנועות הגפיים. ב־2006 נפצע עוד יותר קשה בניסיון חיסול שני, בהתקפה על הבית שבו שהה, ומאז לא נראה בפומבי.
