בנשימה עצורה, חיכו אתמול משפחות החטופים להודעה. חיכו לשמוע שהילד, הילדה, האם – ישוחררו בפעימה הרביעית. לאורך היום דווח על קשיים ופערים במשא ומתן, ורק לקראת שש בערב, לשכת ראש הממשלה עידכנה כי כלל המשפחות של החטופים שישוחררו בפעימה הרביעית של העסקה קיבלו הודעה על השחרור.
העיכוב בהוצאה לפועל של הפעימה אירע כנראה בשל השגות משמעותיות של ישראל על ההרכב של רשימת המשוחררים – שכללה שתי קבוצות של ילדים ללא האמהות שלהם. חמאס טען, מנגד, שישראל לא עומדת בחלקה ביחס לרשימת האסירים שמשוחררים. מהלילה שבין ראשון לשני התנהל משא ומתן מורט עצבים בין הצדדים, שבו היו מעורבות גם ארצות־הברית והנשיא ג’ו ביידו בעצמו ומצרים. בתום שעות האמהות שנשארו בחוץ הוכנסו לרשימה.
גורם ישראלי אמר אמש: "המשא ומתן היה קשה מאוד. קיווינו וייחלנו לפריצת דרך, אבל היא הגיעה ממש מאוחר. היו רגעים שחשבנו שאנחנו קרוב לפיצוץ. הייתה התעקשות ישראלית לשנות את הרשימה, בסופו של דבר הצלחנו, אבל זה היה מאוד קשה. זה היה יום דרמטי וקשוח מאוד".
11 ישראלים שוחררו אתמול משבי חמאס, תשעה ילדים ושתי אמהות, כולם תושבי קיבוץ ניר עוז שבעוטף עזה.
שרון אלוני־קוניו והתאומות אמה ויולי (3)
ביום שישי חזרו משבי חמאס דניאל אלוני ובתה אמיליה. אמש קיבלה המשפחה לזרועותיה גם את אחותה של דניאל, שרון אלוני קוניו, ואת התאומות בנות השלוש, אמה ויולי. דוד קוניו, בעלה של שרון, נחטף עימן ונשאר בשבי יחד עם אחיו אריאל ובת זוגו ארבל יהוד.
לוקאס קוניו, גיסה של שרון, אמר אמש לפני השחרור: "אנחנו מאושרים עד הגג, אבל הלב חצוי כי אחי, דוד, עדיין נשאר". הוא חיכה לבנות משפחתו עם מתנות, "כדי שירגישו קצת בבית".
קרינה אנגל־ברט ובנותיה מיקה (18) ויובל (11) אנגל
מחבלי חמאס שפשטו על יישובי העוטף חטפו לרצועה בשבת השחורה את ארבעת בני משפחת אנגל מקיבוץ ניר עוז: האם קרינה, האב רונן והילדות מיקה ויובל. האם ובנותיה שוחררו אתמול, רונן נשאר בשבי.
קרינה החלימה מסרטן לאחרונה, אחרי מאבק של שנתיים. "השיער התחיל לצמוח לה והייתה אופטימיות", סיפרה אחותה פאולה פרישטא לפני כחודש וחצי. "היא אישה חזקה שהילדים שלה זה הכל בשבילה. היא לביאה אמיתית וכמו שאני מכירה אותה היא עדיין חזקה, גם היום".
דייגו, אחיה של קרינה, אמר אמש לאחר שהמשפחה התבשרה על השחרור: “התחושה היא של לידה. אנחנו כמה ימים עם תיק, מוכנים לצאת לבית חולים, עברנו הרבה מאוד תהפוכות נפש וסוף־סוף קצינת הנפגעים התקשרה. רק לפי הקול שלה, מיד הבנו שהם בדרך הביתה. רוצים קודם כל לחבק אותן ולהביא להן את כל מה שאפשר, למרות שאת הדבר הכי יקר להן, את רונן, לא נוכל כרגע להביא. נעשה הכול שיחזור”.
יובל נפצעה ברגלה ב־7 באוקטובר ותועדה אמש מובלת לרכב הצלב האדום על כסא גלגלים.
סהר (16) וארז (12) קלדרון
“סהר וארז ברשימה! הם באים!” קראה אתמול בהתרגשות הדס קלדרון, אמם, כשקיבלה את הבשורה המרגשת על שחרורם. הדס, שהפכה לאחת הדמויות המזוהות עם המאבק לשחרור החטופים, תיארה בראיון ב”ידיעות אחרונות” בסוף חודש אוקטובר את התחושות הקשות. "אני כל הזמן חושבת - ארז וסהר אמורים היו להיות פה איתי. ומה עובר עליהם, מה, קשה להם, הם מתגעגעים? בארבעת הימים הראשונים לא אכלתי, רק מים, קפה, סיגריות. ביום הרביעי אמרתי 'חאלס, את צריכה כוח', מכריחה את עצמי למרות שלכל יש טעם של אפר בפה. אבל קשה לי מאוד". בחודש וחצי האחרונים היא הפכה לאחת הדמויות הבולטות במאבק להשבת החטופים. "כל בוקר אני קמה וישר מקשיבה למה שהאינטואיציה שלי אומרת לי", סיפרה, "מה צריך לעשות היום, במה כדאי להתמקד, מי יכול לעזור, ולא משנה כמה זה בלתי אפשרי שהוא יסכים לראות אותי. אני עובדת רק מהלב, אין לי שכל".
5 צפייה בגלריה
"הם באים!". הדס קלדרון קיבלה בצהלות שמחה את הבשורה על שחרורם של ילדיה | צילום: ערוץ 13
אבל הלב עדיין לא שלם: אביהם של סהר וארז, עופר קלדרון, נותר מאחור, בעזה. ארז נצפה בסרטון שפירסמו המחבלים מהרצועה, וכך הבינה הדס - שהייתה בבית סמוך וחולצה אחרי שמונה שעות בממ”ד - שבנה, בתה ובעלה לשעבר נחטפו לעזה.
במתקפת חמאס בניר עוז נרצחו כרמלה דן (80), סבתם של סהר וארז, ונכדתה נויה (13), שהייתה על הרצף האוטיסטי.
איתן יהלומי (12)
במשך כשעתיים ישבו בממ”ד בני משפחת יהלומי - האב אוהד, האם בת שבע והילדים איתן, יעל בת ה־10 ואחותם התינוקת, בת כמעט שנתיים. “לא הצלחנו לסגור את הדלת של הממ”ד”, שיחזרה בת שבע. “אוהד הבין שהמצב חמור והחליט לצאת מהממ”ד ולסגור את הדלת כדי שאנחנו נהיה סגורים, והוא ישב בחוץ עם אקדח. בסביבות 10:00 חדרו אלינו מחבלים הביתה, והיו חילופי ירי בין אוהד לבינם. הוא ניסה לעכב אותם, בדיעבד אני מבינה שזה בגלל שהוא ניסה להזעיק עזרה”.
בסופו של דבר, כל בני המשפחה הובלו לעזה – אבל בת שבע ושתי בנותיה הצליחו להינצל. “התקדמנו לכיוון עזה, והיינו כבר מאוד קרובים כשבאיזשהו שלב הגיחו שני טנקים של הצבא, אני לא יודעת מאיפה, והתחילו לזגזג בשטח ולהבריח את השיירה שהתחילה להתרוצץ לכל כיוון. המחבל עצר את האופנוע שלנו והוריד אותנו. רצנו בשדה יחפות עם פיג’מות והתרחקנו מהנתיב של השיירה”.
“אני מתפללת שיעשו הכל כדי לשחרר את הילדים, שיצילו אותם. זה לא נתפס שלקחו ילדים וזקנים. אני רוצה שיידעו על הזוועות. הקיבוץ שלנו עבר פוגרום, אני רוצה שיידעו מה שהיה שם. אני רוצה שהממשלה והעולם יעשו הכל כדי לשחרר קודם את הילדים ואחר כך את כולם”.
איתן יתאחד סוף־סוף עם אמו ואחיותיו, אבל אביו אוהד, שהגן על משפחתו בבוקר הארור, לא שב מהרצועה.
אור (16) ויגיל (13) יעקב
אור ויגיל היו לבד בביתם בניר עוז ב־7 באוקטובר, והתחבאו בממ”ד. הם הספיקו לספר לאמם רננה על חדירת המחבלים, ומאוחר יותר כבר תועדו בסרטון שהופץ מעזה. לפני כשבועיים פירסם הג'יהאד האיסלאמי סרטון נוסף של יגיל מהשבי, לצדה של חנה קציר ששוחררה בפעימה הראשונה.
מלבד שני האחים, נחטפו לעזה גם אביהם יאיר ובת זוגו מירב טל – שנשארו בשבי.
