סיקור מלחמה שמתנהלת בשידור חי מצריך יכולות ומשאבים מהסוג שאין לערוץ 14. מה לעשות, קרבה לשלטון וטאלנטים שמאמינים שהשמש זורחת מהטוויטר שלהם לא מהווים תחליף למגישים שיודעים להחזיק אירוע מתגלגל, לכתבים שמביאים מידע משלל מקורות, למערכת מיומנת במצבי לחץ וגם להשקעה בהיבטים ויזואליים. לכן בימים שבהם מתקיים "אירוע מדיה", קרי התרחשות מספיק חשובה כדי שתסוקר בו־זמנית בכל אמצעי התקשורת, הנכס המרכזי של ערוץ 14 – הדעתנות הימנית – פחות רלוונטי.
במקרה של שחרור החטופים והחטופות זה עוד יותר בולט, משום שהיחס של רבים בערוץ להסכם אמביוולנטי במקרה הטוב, נחרץ בהתנגדותו במקרים אחרים ואובססיבי אצל שמעון ריקלין. אתמול, למשל, הוא דרש להחליף את הכיתוב על המסך, שעסק בהתקדמות הפרוצדורה של השיבה לארץ, לטקסט שאומר "צה"ל ערוך ומוכן להמשך התמרון הצבאי". מאחורי הקלעים צייתו לפקודה. מי שנחת באותו רגע בערוץ אולי תהה מתי בדיוק מישהו אמר שצה"ל לא "ערוך ומוכן" וזיפזפ לראות איפה נמצאים הרכבים של הצלב האדום.
אין הכוונה לומר שעמדתו של ריקלין אינה לגיטימית (אם כי קצת פחות קצף מהפה עשוי לסייע). להפך: לפני שבוע נכתב כאן שתומכי ההסכם ביצעו דה־לגיטימציה ודמוניזציה במי שהעזו להתייחס להחלטה כמשהו קצת יותר מורכב מאשר בחירה בין גן עדן לגיהינום. אלא שהטון הספציפי כלפי ההסכם והנחיתות הכללית במגרש של הברייקינג ניוז עשויים להרחיק צופים וצופות, שברגעים האלה מחפשים שידור קולח לצד יותר חום. הם מוצאים אותו אצל מי שמלכתחילה מתוכנתים לשפוך אמפתיה כמו נפט על מדורה, קשת ורשת.
אבל לערוץ 14 יש סחורה אחרת לספק ונדמה כי שרשרת האספקה לא נפגעה: רק לפני כמה ימים דווח בחדשות כאן שראש הממשלה משווק את עצמו לח"כים מהליכוד כמי ש"ימנע מדינה פלסטינית" לעומת השר בני גנץ, וכבר ינון מגל דאג לפמפם את המסר ב"הפטריוטים". ואילו אתמול יעקב ברדוגו נטל את זכות הדיבור אחרי מסיבת העיתונאים של גנץ כדי לתקוף אותו על "נאום בחירות במסווה של תדרוך מלחמה".
שרון גל ניסה לשאול את המקורב שוב ושוב למה הערה אחת על התקציב היא "נאום בחירות" וקיבל שוב ושוב את הסלוגן: "נאום בחירות במסווה של תדרוך מלחמה". "נו ברדוגו, באמת", אמר גל. אז אם המגיש מתעניין ב"באמת", הסיפור הוא לא שברדוגו אמר משהו מופרך (בהחלט הישג): פשוט מדבריו ניתן להבין שגנץ "עושה פוליטיקה בזמן מלחמה" בזמן שנתניהו כידוע לא נגע בפוליטיקה מאז 7 באוקטובר, או שמא מאז שנולד.
בקטנה
עשרה ימים חלפו מאז שודר פרק הבכורה של "הכוכב הבא" בפורמט של "מהדורה מיוחדת". הפרק השני, שהיה מיועד לשידור לפני שבוע וגם קוּדם בפרומואים, טרם ראה אור: תחילה בגלל הדרמה סביב אישור ההסכם להחזרת החטופים והחטופות ומאז כי השחרורים הפכו בעצמם לפורמט ריאליטי. ספק אם בקשת השיקו את התוכנית כדי לשדר פרק אחד ואז להמתין כל כך הרבה זמן עד לפרק הבא, כשייתכן שאפילו אותה "מהדורה מיוחדת" זקוקה לעדכונים. יותר סביר שערוץ 12 הימר על מהלך שונה של המלחמה, אבל זאת לא הפעם הראשונה ש"הטלוויזיה של הישראלים" מגלה שהמציאות זה לא אסי עזר: היא לא חיילת שלה.
