בחודש שעבר אושר תיקון לחוק הביומטריה שיחייב שמירת טביעות אצבעות במאגר הביומטרי בכל בקשה לתעודת זהות או דרכון, גם ללא מתן הסכמה. ההסבר שניתן על ידי המדינה הוא כי הדבר נעשה על רקע המלחמה ולאור העובדה שהמאגר סייע לזיהוי נעדרים בטבח ה־7 באוקטובר.
משמעות התיקון היא כי בעקבות המלחמה ולמשך שנה עד 7 בנובמבר 2024, בעת הנפקת תעודת זהות או דרכון, טביעות האצבעות יישמרו במאגר הביומטרי גם ללא מתן הסכמת האזרח או התושב, ולא ניתן יהיה להגיש בקשות למחיקת טביעות אצבעות מהמאגר הביומטרי.
עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות אומר כי "הבעיה עם אישור התיקון היא לא רק החופזה שבה הוא נעשה, אלא כי הוא בא עקב אירוע טרגי, הטבח שבוצע ביום הראשון למלחמה, הכשלים בזיהוי, ושימוש בו כהצדקה למאגר צופה עתיד. מתן הגישה הדחופה לכלל הגורמים תחת ביקורת מופחתת, לצד הלבנה של מאגרי עבר, גורמת לחשש ממשי לדליפת המידע".
ניב שגב, סמנכ"ל פתרונות טכנולוגיים ומומחה סייבר בחברת קווליטסט מציין כי "את היתרון של המאגר לתקופת הלחימה ראינו עכשיו עם הליך הזיהוי הנוראי של הרוגי הטבח בדרום. אלא שאנחנו רוצים להאמין שאזרחי ישראל לא נמצאים בסיכון לחטיפה ורצח על בסיס יומי, ולכן צריך לאזן בזהירות את הסיכונים ואת הוראות השעה בהתאם. אם המדינה מוצאת לנכון להעביר הוראת שעה כזו, אנחנו חייבים לוודא שהמידע נשמר ומאובטח באמצעות נהלים ומבדקים תקופתיים בסטנדרטים הגבוהים ביותר. נדרשת פה שקיפות מרבית, ועלינו לדעת מהם הנהלים".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "על רקע אירועי הלחימה ולאור העובדה כי רבים מהנעדרים והנרצחים זוהו בזכות המידע הביומטרי השמור במאגר, אושר לפני כשבועיים וחצי בכנסת תיקון לחוק הביומטריה. הוראת השעה, שתוקפה שנה, קובעת באופן גורף כי כל התושבים שיגישו בקשות לתעודות זהות או לדרכונים, יישמרו טביעות האצבעות שלהם במאגר גם ללא מתן הסכמה".
