אי־אפשר שלא להתפעל מההישג העצום של האחראיים על ניהול המשא והמתן לשחרור החטופים. במרוצת כשבוע אולץ חמאס לשחרר יותר ממאה חטופים בלי שישראל "שילמה" תמורתם מחיר אסטרטגי או אפילו טקטי. ההישג הזה, שיילמד על ידי מומחים לניהול מצבי קיצון, מוכיח שצדקו מי שדחו את ההצעה לחילופי ״כל החטופים הישראלים״ תמורת ״כל האסירים הפלסטינים״ שהועלתה כביכול על ידי חמאס בתחילת המלחמה. היא לא הוצעה על ידי אף גורם מוסמך אך גם לו הוצעה ברור שהתוצאה בפועל של עסקת החטופים עדיפה: כחצי מהם - הכי פגיעים וחלשים – שוחררו תמורת כמעט כלום.
על ההישג הישראלי מעידה גם הבהלה שאחזה בהנהגת חמאס. שחרור החטופים אמור היה להאדיר את שמו ולטהרו במידת מה מכתם הטבח והאינוס החייתי של 7 באוקטובר; בפועל התהליך גרם למפולת הסברתית של חמאס ומרירות וכאוס ברחוב העזתי. ראשי חמאס החליטו לכן לבטל את המשכו ולהמתין למהלך הבא של ישראל.
וישראל? ישראל הרשמית והחצי־רשמית משתדלת כעת לטשטש את הישגיה ולהתחפש לשרוליק קטן ומסכן, הניצב חסר עונים וחסר יוזמה מול הנהגת חמאס העוצמתית, היצירתית והמוליכה אותנו שולל.
זו הצגת מציאות מופרכת, פייק המסתמך על מיצגי שווא מבוימים. הוא מוליד הצעות לצעדים ישראליים חד־צדדים שמשמעותם המעשית כניעה לחמאס והשארתו במלוא כוחו כמנצח הגדול. כשסינוואר יחגוג, תושבי עוטף עזה ועימם רבבות־רבבות ישראלים בני 55 ומטה יהגרו מהארץ.
אלא שהאמת בשטח הפוכה. שליטתו האזרחית של חמאס ברצועת עזה מצויה בשלבי התפוררות מתקדמים ויכולותיו הצבאיות הממשיות מקוצצות בשני שלישים. הוא במנוסה; אין לו מוצא מלבד הודאה בתבוסה וכניעה או מלחמה עד הבונקר האחרון. רודנות אידיאולוגית קנאית מצטיירת לעיתים קרובות כחזקה ובלתי מנוצחת דווקא כשהיא כבר רחוקה כפסע ממפולת וקריסה. כמו חמאס כעת.
וכך, מוקדם מכפי שמשערים נתניהו ואחדים משריו תועמד ישראל בפני השאלה הגורלית איך מסיימים את המערכה המדינית, לא רק הצבאית. הממשל האמריקאי הנוכחי, התומך בישראל בכל היבט אפשרי, כבר דורש מממשלת ישראל להציג את הקווי המתאר של הסדר שליטה ברצועת עזה אחרי תבוסת חמאס. הוא מציע למסור את המפתחות לידי מצרים, קטאר, סעודיה והאמירויות, בשיתוף רשות פלסטינית מתוקנת, כדברי הנשיא ביידן. המתווה האמריקאי תואם ברובו את האינטרסים החיוניים של ישראל ואת מה שצריכים להיות תנאינו לסיום הלחימה: שחרור כל החטופים, סילוק כל המנגנון השלטוני והצבאי של חמאס והג׳יהאד (לפחות כאלף אנשים) מרצועת עזה, חשיפת מצבורי הנשק ורשת המנהרות שלהם והשמדתם ופתיחת שגרירויות של סעודיה וקטאר בישראל. הצעד האחרון יכאיב במיוחד לחמאס, יפגע אנושות בהשפעתו וביכולתו לשווק את האידיאולוגיה הרצחנית שלו בקרב הפלסטינים. הוא יוכיח שהתקפתו על יישובים ישראליים הובילה לתוצאה הפוכה ב־180 מעלות מכוונותיו: הנוכחות של ישראל במזרח התיכון תתחזק ולמעגל המדינות המכירות בה ומנרמלות את היחסים עימה יצטרפו שתי שחקניות מפתח, סעודיה וקטאר. כך תושלם ההשלמה של העולם הערבי עמנו.
החיפוש האמריקאי אחר הסדר שליטה פוסט־חמאס ברצועת עזה נעשה בימים אלו קדחתני ואפילו בהול, נעזר בתרחישים של מכוני מחקר מובילים. לא במקרה: לפי הערכת הפנטגון והבית הלבן התבוסה של חמאס בהישג ידה של ישראל והיום שלמחרת הניצחון הוא עכשיו.
גם מבחינתנו.
