סרן יהל גזית, בן 24, סגן מפקד פלוגה בעוצבת ברק, הובא אתמול למנוחות ביישוב רקפת שבמועצה האזורית משגב. גזית ז"ל נפל בקרב מול מחבלי חמאס בעזה. אחיו הבכור, עידו, משרת כמפקד פלוגה בחטיבת הנח"ל. את הבשורה הקשה הוא קיבל במהלך פעילותו ברצועה.
את מסע הלוויה לחלקה הצבאית שבבית העלמין האזורי במשגב ליוו בני נוער ותושבי האזור בשיירה עם דגלי ישראל. בשבת הקרובה אמור היה יהל להשתחרר משירות קבע בצה"ל ולצאת לחיים האזרחיים. אירועי הטבח בעוטף עזה הובילו אותו למלחמה.
"החבר'ה קראו לו יהלי", סיפר איתמר שטיין, חבר ילדות של יהל ושכנו מהבית הסמוך, "גבר חזק ולוחם אמיץ, אבל גם הילד הכי רגיש שאני מכיר. הוא כתב שירים וניגן בקלידים ובגיטרה ויצר מוזיקה יפה כל כך".
בחודש אוגוסט נפטר אביו של יהל, עמוס, לאחר מאבק במחלת הסרטן. יהל, שכל עתידו הצבאי היה לפניו, סעד אותו במשך תקופה ארוכה. "ב־7 באוקטובר, למרות שלא היה בגדוד הלוחם, יהלי יצא לעוטף, עלה לטנק והצטרף לקרבות לשחרור הקיבוצים הנצורים", מתאר שטיין.
עם תחילת המערכה הקרקעית נכנס יהל לעומק הרצועה וניהל קרבות שריון מול המחבלים. לפני כשלושה שבועות נפצע ברגלו ויצא לחמישה ימי מנוחה בבית אמו, מיה. "כולם התחננו שלא יחזור, אבל הוא אמר שאין סיכוי שלא ימשיך בלחימה", שטיין מוסיף, "הוא כתב לנו הודעה ביום שבת, שהם נלחמים והורגים את המחבלים, ומאז לא שמענו ממנו".
בעת הלוויה השמיעו חבריו של יהל את אחד משיריו, שנפתח במילים: "זוהי נפילתי הסופית, מעתה מתחיל חורבן". שטיין אומר ש"נראה כאילו הוא ניבא את העתיד. כולנו משרתים כעת בצבא ומגויסים בצו 8, ומאוד פחדנו עליו".
לפני שהתגייס לצה"ל התנדב יהל בשנת שירות בקריית־שמונה במסגרת עמותת "בקהילה". חבריו לגרעין ספדו לו: "העמותה מחבקת את המשפחה, את החברים ואת כל בני ובנות גרעין י"ד. יהל לנצח יהיה חלק ממשפחת 'בקהילה'".
