צנחן המיתולוגי ובעלי "פונדק 101" בכביש הערבה, שמעון רימון, המוכר בכינויו כושי, הלך בלילה שבין שני לשלישי לעולמו, והוא בן 84. רימון היה ידוע באופיו ההרפתקני שהביא אותו להתפרסם בשנות ה־50 כמי שהצליח לבקר ב"סלע האדום".
כילד נשלח רימון למשפחה אומנת במושב תל עדשים. בגיל 15 עזב את המשפחה האומנת ועבר לעין חרוד, שם גדל בחברת הילדים.
רימון שירת בסיירת צנחנים, ולקראת סוף השירות הצבאי, ב,1959־ שיכנע את חברו, ויקטור פרידמן, להסתנן לפטרה. השניים גנבו ג'יפ ומדים של האו"ם, הצטיידו בתעודות מזויפות של אונר"א והסתובבו בירדן במשך 3 ימים. הם לקחו איתם מלאי גדול של סיגריות ושיחדו בהן את אנשי החוק בכל פעם שהתעוררו בעיות.
בשובם ארצה נעצרו בנקודת הביקורת של האו"ם בארמון הנציב. רימון נשלח להסתכלות בבית חולים פסיכיאטרי והועמד למשפט צבאי, שבמהלכו טען כי בנסיעתו לירדן ניסה להוכיח שניתן לחדור למדינות אויב בדרכים יצירתיות. נגזרו עליו 16 חודשי מאסר, שקוצרו לשישה בהתערבותו של ראש הממשלה בן־גוריון.
לאחר שהשתחרר מהכלא הצבאי יצא לטיול בעולם. באנגליה הכיר את אשתו הראשונה, שממנה התגרש ב־1974. בגרמניה הוא נעצר באשמת סחר בסמים ונידון לתשע וחצי שנות מאסר. הוא ניסה לברוח ארבע פעמים מהכלא, ושוחרר לבסוף ב־1981, אחרי שש שנים בפנים.
באותה שנה חזר לישראל והגיע לבאר מנוחה שבערבה, שם הקים פונדק על כביש 90 שבערבה, שזכה לכינוי "פונדק ה־101". משטרת אילת פשטה על המקום והחרימה כמה פעמים מכונות מזל. ב־2007 כילתה שריפה חלק גדול מהפונדק. ב־2015 נמלט מכלובו בחווה פיתון בורמזי ונמצא מת - ושנתיים אחר כך חיות הבר שהוחזקו שם פונו מהמקום. ב־2022 הוא הגיש תביעת פיצויים לבית המשפט המחוזי בבאר־שבע נגד רשות הטבע והגנים, והבהיר כי החזיק וגידל את חיות הבר בהיתר כדין.
כושי רימון היה נשוי פעמיים והותיר אחריו 13 ילדים. "הוא היה חלק מהילדות של רבים. אין ספק שהוא הותיר אחריו חלל גדול", אמר עליו בנו דניאל. "זכינו להיות איתו בימים ובשעות האחרונות. אף פעם לא עניין אותו מה אומרים עליו. הוא לא התעניין בפרסום, למרות שהיה אדם מאוד מוכר. הוא היה הרפתקן שלא ידע שובע. איש של נתינה ועשייה, אבא מדהים וסבא מיוחד במינו. כל כולו היה למען הזולת".
רס"ן (מיל') ישי צימרמן, חבר קיבוץ עין חרוד איחוד וחברו הוותיק, ספד: "הוא הגיע אלינו כנער בן 15-14, כילד חוץ, והייתה לו משפחה מאמצת בקיבוץ. אני זוכר אותו כנער צעיר והרפתקן שעשה שטויות. נפגשנו במסגרת של גנרלים בדימוס שנפגשים פעם בחודש, והפעם האחרונה הייתה ביום שישי של לפני המלחמה. הוא היה במצב רוח טוב".
מאיר צור, ראש מועצה אזורית הערבה התיכונה, נפרד: "איש מיוחד, צבעוני, הרפתקן, מארח למופת וגיבור. רבים הושפעו מתעוזתו. כושי אירח רבים ממנהיגי האומה, חבריו ומכריו ומטיילים רבים, ובכולם נהג כחבר. צר לנו על מותו".
