במשך כחמש שעות התבקשו נשיאות אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה UPenn ו־MIT לספק תשובות לשאלות המחוקקים בבית הנבחרים האמריקאי על הפעולות שהם נוקטים נגד סטודנטים שמעורבים במעשי אנטישמיות.
עבור האוזן הישראלית המקומית הדברים האלה קשים לעיכול. על אחת כמה וכמה כשמדובר בישראלים הלומדים או מרצים באוניברסיטאות העילית האלה. ד"ר עלי שמשוני, פוסט דוקטורנטית ב־MIT במחלקה לכימיה, סיפרה כי מ־7 באוקטובר הביעו חברי קבוצה אחת אנטי ישראלית את עמדתם בנושא, ובצורה מפחידה. "הדם עוד לא יבש מקירות בארי והם כבר טענו במדיות החברתיות שזה מגיע לנו. הגענו למצב שהעמדה נגד ישראל הפכה לסטנדרט אינטלקטואלי. הסטודנטים חושבים שזה נורא חשוב להגיד משהו נגד ישראל, כי זה סטטוס חברתי. כמו להיות בעד שחורים. ארה"ב היא התומכת הכי גדולה שלנו ומפחיד אותי שהסטודנטים האלה יהיו אלו שיובילו את המשק והפוליטיקה בעתיד", היא מסכמת בדאגה.
פרופ' מיכל בר־אשר סיגל מאוניברסיטת בן־גוריון, שחזרה לאחרונה משבתון בהרווארד, אומרת כי "צריך להבין דבר אחד מרכזי לגבי אוניברסיטאות העילית שם: המחויבות שלהן לחופש דיבור אקדמי מאוד גבוהה. ברור שתשובות הנשיאות היו מתואמות והן ישבו עם עורכי דין לפני. הבעיה היא שהאוניברסיטאות הגיעו למצב אבסורדי שבו איבדו את המצפן המוסרי שלהן".
כדי לחזק את דבריה היא מוסיפה כי "בהרווארד שאלתי האם היו נותנים לבן גביר לתת הרצאה שכותרתה: שתי גדות לירדן - זו שלנו וזו גם כן. התשובה שקיבלתי הייתה ‑ כן. המחויבות שלהם לחופש הדיבור אבסולוטית. העברתי שיעור אחרי 7 לאוקטובר ובחרתי לדבר בחופשיות על מה שעובר עליי ולבכות יחד עם הסטודנטים. התגובות שלהם היו מדהימות. חיכו לי עוגות על השולחן וקהילת הסטודנטים הקתולים התפללה בכנסיה. אבל היו לי סטודנטים יהודים שהרגישו תחושה של חוסר ביטחון. עברתי איתם ליד הפגנות בהם צועקים 'פרום דה ריבר טו דה סי'", מסכמת פרופ' סיגל.
פרופ' דניאל חיימוביץ', נשיא אוניברסיטת בן־גוריון אמר "באיזו מציאות הקריאה לרצח עם של יהודים תלויה בהקשר? בעידן שבו הרגישויות וההגנות המוצעות למיעוטים בקמפוסים באוניברסיטאות ממשיכות לגדול יש קבוצה אחת שבה ההגנות נוטות כלפי מטה - יהודים. חוסר הבהירות וההחלטיות הוא כישלון עצום של מנהיגות אקדמית".
